הכתובת הייתה על הקיר

כל הטכנולוגיות הצבאיות שהופעלו במלחמת העולם הראשונה היו מוכרות היטב שנים רבות לפני פרוץ המלחמה. אף על פי כן שום צבא מהצבאות שהשתתפו באותה המלחמה לא נערך לקראתן כיאות. המחיר: מיליוני קורבנות שווא

עשתונות 1: פרדיגמת סבבי ההרתעה - דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום

עשתונות 5: ההתקפה הקיברנטית - קווים משפטיים לדמותה

פרק שני: פיקוד ואיתנות קרבית ביחידות השדה

פרק ד' – המחצית השנייה של המאה העשרים

אי-הפעלת "אמצעי האיסוף המיוחדים" והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו

טכנולוגיית מעיל רוח

מערכת מעיל רוח היא אמצעי להגנה על רק"ם מפני טילי נ"ט נושאי מטען חלול. לכאורה זהו נשק טקטי, אך למעשה צפויה להיות לו השפעה אסטרטגית: הוא ישנה לא רק את שדה הקרב, אלא גם את האופן שבו הקברניטים מקבלים החלטות

הדרך להשגת לגיטימציה

הלגיטימיות של הפעלת כוח תלויה באיכות של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ולא בספקולציות שונות על נושאים שאינם במסגרת המומחיות היחסית של הצבא. לגיטימציה צבאית היא בראש ובראשונה תוצר של מקצועיות צבאית

האם צבא המילואים שוקע?

פחות ופחות אזרחים משרתים במילואים, אך בחינה מעמיקה מראה שזה לא נובע מהחלטות המילואימניקים - שדווקא מפגינים מוטיווציה גבוהה ומוכנים לשרת - אלא מאילוצי המערכת המשפיעים על ההשקעה באימוניהם ובציודם

הנשיא החיוור על תרומת העיתונות הישראלית להפתעת יום הכיפורים

מעקב אחר הקריירה של סאדאת היה מגלה שמדובר באדם מוכשר וחריף שכל שאינו מהסס לקחת על עצמו סיכונים. אז מאיפה, לעזאזל, צמח המיתוס של לא יוצלח שאין לקחת אותו ברצינות?