מציג עמוד 29 מתוך 554 תוצאות
תפיסת ביטחון לשגרה כוללת שני סוגים של פעילות התקפית שאינה לצורך מאמץ ההגנה: תקיפות מב"ם ופעולת סיכול אלימה. העובדה שתקיפת הכור בסוריה הייתה בסופו של דבר חשאית, עלולה ליצור רושם כאילו היה מדובר בפעולת המב"ם הראשונה. עם זאת, ההיגיון הבסיסי מאחוריה היה של פעולת סיכול אלימה
צבאות אוהבים לפעול על פי נהלים ותרגולות ולרוב לא אוהבים קצינים יצירתיים ש"ממציאים את הגלגל מחדש". אחת הסיבות לכך היא שלעיתים "יצירתיות" אינה אלא מסווה לאלתור הנובע משרלטנות. אבל האמת היא שקל להבחין בין שרלטנות למקצועיות, ולצבא מנצח אסור לוותר על היתרונות שמקנה לו החשיבה היצירתית של קציניו
מול אתגרי כוח האדם המחריפים של צה"ל, המחיר של דחיית מועמדים מתאימים לטיס יהפוך מהותי. אפשר למזער מחירים אלה על ידי השקעה במחקר וחקר ביצועים, כמו גם שינוי פרדיגמה ודיוק רמות ההמלצה הרפואית ורמת הסמך שבה היא ניתנת
על ישראל להפסיק לראות בהכרעת האויב דרך מועדפת לסיום מלחמות ולאמץ תפיסה של ניצחון: השגת יעדי המלחמה באמצעות פגיעה קשה באויב, עד כי הוא ישאף לסיים במהירות את המלחמה. השינוי הזה מומלץ משיקולים של עלות-תועלת: כמעט בלתי אפשרי להשיג הכרעה במובנה הקלסי, מחירה יקר להחריד והיא לא מביאה תוצאות טובות יותר מאשר השגת ניצחון
חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל
בטקס חילופי הרמטכ"לים העביר הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי את "ספר המטרות" לרמטכ"ל הנכנס בני גנץ. מאחורי המחווה הסמלית הזאת מסתתרת תורת לחימה בעייתית. במאמר מוצגת התורה הזאת ומוסבר מדוע על צה"ל לזנוח אותה ולאמץ תורה אחרת
בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה
תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה־קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות
על מצביאות במלחמה: ניתוח התוכניות שנכתבו לפני מלחמת ששת הימים, מול בחינת ביצוען ביום הלחימה הראשון, מוכיח היטב את ההבנה הצבאית של מפקד פיקוד הצפון באותה עת, אלוף דוד אלעזר, ואת פעולותיו בהתאם לעקרונות המאמצים בהתקפה
