מציג עמוד 29 מתוך 588 תוצאות
תהליך הרפורמה בנחתים לאחר סיום מבצעי הייצוב בעיראק ובאפגניסטאן מראה ששינויים לאחר מלחמה ממושכת מצריכים זמן לניסוח התפיסה, לבחינתה ולמימושה. הפומביות של התפיסה מאפשרת לצבא ללמוד, להשתנות ולהתאים אותה לביקורת, ובו בזמן לשמור על מהותה. חלק מהסיבות להימשכות התהליך היא ההבנה של מפקדי החיל שמלחמה לא תפרוץ בזמן הקרוב – פריווילגיה שלא קיימת בכל הצבאות
מפת המזרח התיכון, שעוצבה לפני כ־100 שנה בסדרה של הסכמים בין צרפת לבריטניה, משתנה בימים אלה לבלי הכר: מדינות לאום רבות מתפוררות, ואת מקומן תופסות ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה
גבולותיה של ארץ ישראל הולכים ונסגרים במערכים אורבניים צפופים. הדבר מחייב תורת לחימה חדשה המדגישה הרבה יותר את פלטפורמות הלחימה האוויריות והימיות על חשבון הפלטפורמות היבשתיות
שילוב מרגמות קרקעיות המופעלות באופן אוטומטי ואוטונומי לאורך הגבולות יכול לתת מענה לבעיה העיקרית של המגן - זמן התגובה הארוך
ישנם הטוענים שבעידן הקשרים הישירים בין ממסדים ביטחוניים של מדינות אין כבר צורך בנספחים צבאיים. אבל בסופו של דבר אין תחליף לקשרים האישיים שיוצר הנספח הצבאי עם ראשי הממסד הביטחוני בארץ שבה הוא משרת
למרות השינוי באופי האיומים וכניסתם של אמצעי לחימה מתקדמים, בסופו של יום פלוגה היא עודנה המסגרת המצויה בלב הלחימה בכל מתאר תמרון יבשתי אפשרי, ומכאן שמפקדה וחייליו יחוו את עקת הקרב, לחצים ואתגרים דומים לאלו שחוו קודמיהם
"הסובייטים מעולם לא הבינו באמת את האויב שלהם ואת המדינה השכנה בה נלחמו". בעקבות האירועים באפגניסטאן, קטע מספרו של מאיר פינקל "על הגמישות" שיצא בהוצאת מערכות בשנת 2007
האתגר: משבר הוא אירוע שבו בנקודת מפנה משמעותית קיימת תחושת חוסר במשאבים פנימיים הנדרשים כדי להתמודד עם השינוי. אפשר לתאר שני סוגי משברים: אקוטי – נקודתי, בעל עוצמה גבוהה ומידת ניבוי נמוכה; כרוני – אירוע מתמשך בעל עצימות בינונית או נמוכה. משבר יכול להיות ברמת הפרט, הצוות, הארגון ואף החברה כולה, ובשעה שברמת הפרט הסממנים למשבר קלים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, הרי שברמת הארגון הם קשים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים כמו שינויים במבנה ובחלוקת העבודה בארגון, אובדן אמון בפיקוד, ושינויים באופני התקשורת בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו החיצונית.