מגזין סוף השבוע של מערכות - 18 בינואר 2024

המגזין השבועי של "מערכות": מאמר חדש על תגובות דחק, שיחות משאבים וחשיבות הטיפול הנפשי במהלך מלחמה / פודקסט: מה למדו חמאס מדאעש והאם מתקפת 7 באוקטובר הייתה פעולת גרילה, טרור או שניהם ביחד / מאמר על כיווני התפתחות לתמרון היבשתי הרב־זרועי / חזרה לספר הגנת מעברות פתיים / מאמר על עמידות העורף כמרכיב מרכזי בעוצמה הלאומית, ועל הוספת מרכיב ההתגוננות לתפיסת הביטחון "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

מגזין סוף השבוע של מערכות - 7 במרץ 2024

מגזין סוף השבוע של "מערכות": במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה. מאמר חדש ובו מה אפשר, וגם מה אי אפשר ללמוד ממנה / פודקסט על העיר רפיח בעבר ובהווה, והקשיים הצבאיים שעלולים להיות בה / מאמר חדש בנושא השפעת רוח הלחימה על הניצחון במלחמה / על הקושי לשלוט על שטח עוין, ההתמודדות עם סוגיית השימושים האזרחיים בטכנולוגיות לחפירת מנהרות ושליטה ללא חיכוך / הפרק השישי בפודקסט המשותף לגלי צה"ל ול"מערכות", והפעם: מבצע "רביב" / לרגל יום האישה הבין־לאומי: על שירות נשים ביחידות הלוחמות. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

הפתעה אסטרטגית

"הפתעה אסטרטגית בעתיד היא דבר כמעט בלתי נמנע עם כל הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אך אין זה פותר מאחריות את אנשי המודיעין" יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בריאיון ל"קול המערכות". מה בין המתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר לפיגוע הטרור ב־11 בספטמבר ולמלחמת יום הכיפורים? מה ידעו, מה לא ידעו ואיך אפשר היה למנוע אותן?

פוסט לוחמה פסיכולוגית

האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

מאמר על לחימה מוסרית בטרור, ובאילו נסיבות הטלת פצצה במשקל טון על בניין תיחשב לצעד לגיטימי / 18 שנים למלחמת לבנון השנייה – על הממשק בין הדרג הצבאי והמדיני / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?/ סקירת ספרו החדש של דותן דרוק משהו ממני נשאר שם / 80 שנים לניסיון ההתנקשות שהיה יכול לשנות את ההיסטוריה

הפיקוד העליון

ה"פניקס"- תוכנית החיסולים האמריקנית

במהלך מלחמת וייטנאם הפעילו האמריקנים תוכנית רחבת היקף להריסת התשתית הפוליטית, הצבאית והלוגיסטית של הווייט-קונג. במהלך שנות הפעלתה הביאה התוכנית ל"נטרולם" של יותר מ81 אללף תומכי וייט-קונג - ומתוכם חוסלו יותר מ-26 אלף. התוכנית פגעה קשה מאוד במאמצי הקומוניסטים להשתלט על דרום-וייטנאם, אך עוררה ביקורת קשה מבית בטענה שאין היא מוסרית

הים כעומק האסטרטגי של ישראל

חסרונו של עומק אסטרטגי וקרבת התשתיות האזרחיות והצבאיות לחזיתות השונות מהווים עקב אכילס בהגנת ישראל. בגלל תלותו של חיל האוויר בשדות התעופה הוא למעשה חיל יבשתי, החשוף להטרדות גרילה ולטילים כמו כל הכוחות הקרקעיים בישראל. המסקנה היא שעל ישראל להשקיע משאבים רבים יותר בפלטפורמות ימיות, שפיתוחים טכנולוגיים חדשנים כבר מאפשרים להן לתקוף בדיוק רב מטרות בעומק שטחו של האויב. "משימות חדשות לחיל ים חדש" זהו האתגר החדש והמרת' העומד לפתחנו

"מבחן התוצאה" כמבחן של מגמות

בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו

נקודת המבט הפלסטינית ביחס לפתרון הסכסוך

התבטאותיהם ומעשיהם של ראשי הרשות הפלסטינית מוכיחים בבירור כי הם מעולם לא התכוונו להגיע לפשרה היסטורית אמיתית עם הציונות, המבוססת על חלוקת הארץ. את התהליך המדיני הגדירו הם עצמם כ"סוס טרויאני", שאיפשר לפלסטינים להגיע לעמדה מדינית וצבאית משופרת לקראת המערכה המכריעה על העצמאות ועל השיבה - מערכה אשר נועדה להביא בסופו של דבר להחרבתו של המפעל הציוני