מציג עמוד 28 מתוך 1203 תוצאות
המלחמה היא תופעה חברתית המלווה את האנושות מראשית ימיה. שני יסודות הלחימה של התמרון והאש, המקיימים ביניהם יחסים דיאלקטיים, עיצבו במהלך הדורות את פרדיגמת הלחימה המסורתית עם דפוסי הלחימה המוכרים של התקפה והגנה, קרב תמרון וקרב שחיקה, גישה ישירה וגישה עקיפה, ועוד
לרשות ישראל לא עומדים המותרות לנהל מערכות התשה ארוכות. מערכות משלימות כאלה יכולות להתרחש "על אש קטנה", אך רק לאחר שהאיום העיקרי הוסר. התמרון היבשתי הוא הכלי המיטבי להשיג את קיצור משך המערכה שכן הוא, יותר מכל אמצעי אחר, מציב איום של ממש על שרידותו השלטונית והתפקודית של האויב שבגינו מוכן הוא להפסיק את המערכה
קרב ההתקפה של חטיבה 1 של המרינס שנערך בעיר הואה במלחמת וייטנאם, מיד לאחר מתקפת "טט", אִ פשר לכוחות בשטח להביא את רוב עקרונות ההתקפה לידי ביטוי בצורה טובה. קרב זה מאפשר בחינה של עקרונות אלו בלחימה מול אויב גרילה, בשטח בנוי ורווי אוכלוסייה, ויכול אף ללמד על המערכות הקרובות שבהן צה"ל עשוי לקחת חלק
חיוניותו של כושר תמרון משמעותי ואפקטיבי במציאות משתנה איננה מוטלת בספק. כינונו ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין המטכ״ל ובין זרוע היבשה, תוך הבהרת תחומי האחריות ונקודות הממשק בין תפיסת ״התמרון היבשתי הרב־זרועי״ ותפיסת ״יבשה באופק״
בין תפיסת התמרון הזרועי לתפיסת התמרון היבשתי הרב-זרועי חיוניותו של כושר תמרון משמעותי ואפקטיבי במציאות משתנה איננה מוטלת בספק. כינונו ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין המטכ״ל ובין זרוע היבשה, תוך הבהרת תחומי האחריות ונקודות הממשק בין תפיסת ״התמרון היבשתי הרב־זרועי״ ותפיסת ״יבשה באופק״
יש להימנע מכך שהניסיון לרגולציה של שדה הקרב ושל התהליכים בו יגרום לקיבעון מחשבתי של מפקדי הצבא. נכון שחשיבתם לא תוגבל על־ידי טכניקות קרביות ותרגולות מפורטות מדי, אלא שיגבשו בעצמם דרכי פעולה מיטביות
מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם
