מגזין סוף השבוע של מערכות - 8 במאי 2025

מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה ואדיר אורן על ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים / מאמר חדש מאת סא"ל עדי שולדברג ורס"ן (מיל') יהונתן גוטפרב על תת־קרקע כממד לחימה / מאמר חדש מאת ד"ר תום שרון על התקשורת הסורית אחרי אלאסד / בעקבות ההסלמה בין הודו ופקיסטאן - האם נוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? / מאמר בן ארבע שנים על מבצע "שומר החומות", ובו התרעות שהתממשו בחלקן כמה שנים מאוחר יותר / 85 שנים לפשיטה המוטסת על מצודת אבן אמאל – השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

מגזין סוף השבוע של מערכות - 29 במאי 2025

על חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / 25 שנים ליציאה מלבנון / הפרק החמישי: מאמר מאת אל"ם (מיל') אסף הלר על הדרך אל הכישלון המודיעיני / ספר לרגל יום ירושלים – הר הבית בידינו מאת מוטה גור / 31 שנים למותו של גרשון ריבלין, ממייסדי "מערכות"

ניצחון ללא הכרעה - תפיסת ההכלה האמריקנית 1946–1953

תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־‏40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית

עד מתי? משכי מלחמות, אופטימיות קוסמית ואיוולת בתכנון אסטרטגי

ב־200 השנים האחרונות התרחשו כ־141 עימותים שבכל אחד מהם נהרגו לפחות 500 אנשים הקשורים ללחימה. מספר זה ומשך הזמן הארוך מאפשרים לנו להסיק מסקנות ראשוניות על טבע המלחמה בעת המודרנית. חוסר ההלימה בין התכנון האסטרטגי בצה"ל ל"חרבות ברזל" והאופטימיות של תכנון זה צריכים להעלות שאלות, שנכון שיובילו לשינוי באופן שבו הוא נערך, בעומקו ובמידת מושפעותו – בדרישות מקבלי החלטות בכירים

לקחים לדרג המחלקה והפלוגה בהתבסס על קרב ראמיה בלבנון

קליטת אמצעי לחימה חדשים, הטמעת טכנולוגיות ואמצעים חדישים ותהליכים אחרים, המתבצעים כפעולה דחופה מיידית בעקבות חשיפת הזנחת צבא היבשה בשנים האחרונות, הם מבורכים, אך יש בהם הסחת הדעת מהעיקר אל הטפל. על צה"ל ומפקדיו בכל הדרגים לעסוק בעיקר בחזרה ליסודות המקצוע ובחיזוקם, כדי שלקחי המלחמה הבאה יהיו טובים יותר

התרסקות במוגדישו

תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי

השינוי באופי הסכסוכים ובטבע המלחמות בשני העשורים האחרונים הביא לירידה בחשיבות תפקידיו המסורתיים של התמרון היבשתי של צה"ל: הסרת האיום על העורף, הכרעת צבא האויב, קיצור הלחימה וכיבוש שטח. במקומם עלה ערכם של תפקידים חיוניים אחרים של התמרון: לשמש הן מהלך משלים למאמץ האש והן מרכיב הכרחי בשבירת אסטרטגיית הלחימה של האויב. המאמר בוחן את התפקידים האלה כפי שבאו לידי ביטוי בלחימת צה"ל בעשור האחרון

למרות הכול - אלוף הניצחון

נגד אלוף אסף שמחוני, מפקד פיקוד דרום במלחמת סיני, נטען שהפר פקודה מפורשת של הרמטכ"ל דיין והכניס את חטיבה 7 למערכה 36 שעות לפני המועד המתוכנן. הפרת פקודה אכן הייתה, אולם בניתוח ביקורתי מופנים חיצי הביקורת גם כלפי נותן הפקודה, הרמטכ"ל דאז משה דיין

הלחימה על ארץ־ישראל 1917

אש בקווים

הספר אש בקווים מגולל את תולדות מלחמת ההתשה שהתנהלה מקיץ 1967 ועד קיץ 1970 לאורך גבולה המזרחי של ישראל. אמנם חלק הארי של תשומת הלב הופנה ללחימה שהתנהלה באותה התקופה לאורך תעלת סואץ, אולם בשני היבטים הייתה הלחימה במזרח מאיימת יותר. ראשית, היא איימה באופן ישיר על חייה של אוכלוסייה אזרחית גדולה ועל מוקדים כלכליים חשובים כמו נמל אילת ומפעלי ים המלח. שנית, היא הייתה המחסום היחיד בפני החדרה בלתי נשלטת של חוליות טרור לשטחי יהודה ושומרון ומשם אל לב מדינת ישראל