מציג עמוד 28 מתוך 370 תוצאות
במשך רוב הזמן נמצא צה"ל בין מלחמות, והנה דווקא בעבור פרק הזמן הממושך הזה אין לו תפיסת הפעלה, אלא רק אוסף של עקרונות - בחלקם מיושנים ולא רלוונטיים. הגיע הזמן שצה"ל יראה בפרק הזמן הזה מערכה לכל דבר ויגבש בעבורה תורת לחימה הן ברמה המטכ"לית והן ברמה הלאומית
מערכת הערכים שאימצו מדינות המערב - במיוחד במאה ה-20 - הביאה את הלחימה בטרור למבוי סתום: כיום אי-אפשר למגר אותו רק באמצעים צבאיים. יש להכיר במגבלות האלה ולפתח לחימה בטרור תפיסת התמודדות כוללנית עם הטרור
המודל הרשתי שאותו מאמץ צה"ל בהדרגה, ושבו כל חייל יהיה מחובר לכל מקורות המידע ויראה את התמונה הכוללת כמו מפקדיו, עשוי לחולל שינוי מהפכני בתפקידים המסורתיים של המפקדים ושל החיילים: המפקדים יוכלו לעסוק יותר בתכנון ופחות בניהול, ואילו החיילים עתידים להפוך במידה רבה למפקדים של עצמם
"ברברוסה" - שם הקוד לפלישה הגרמנית לבריה"מ ביוני 1941 - הייתה קרוב לוודאי המבצע הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה. בכל הזירות של המבצע הזה - הצפונית, המרכזית והדרומית - ניצחו הגרמנים בקרבות הגבול, אבל רק באחת מהן, הדרומית, הצליחו לנצח גם בקרב ההכרעה. זה לא הספיק להם כדי לנצח את המלחמה
ישנם משפטנים שחושבים כי טרוריסט הוא מטרה לגיטימית רק בעת שהוא מבצע פעולות טרור. לפני כן ואחרי כן הוא זכאי לדעתם לחסינות כמו כל אזרח אחר שאינו מעורב בלחימה. בעיני ישראל התפיסה הזאת היא עיוות של המוסר
"ברברוסה" - שם הקוד לפלישה הגרמנית לבריה"מ ביוני 1941 - הייתה קרוב לוודאי המבצע הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה. בכל הזירות של המבצע הזה - הצפונית, המרכזית והדרומית - ניצחו הגרמנים בקרבות הגבול, אבל רק באחת מהן, הדרומית, הצליחו לנצח גם בקרב ההכרעה. זה לא הספיק להם כדי לנצח את המלחמה
לאחר מלחמת העצמאות החליט בן־גוריון שרק ל־12 חיילים - כמניין שבטי ישראל - יינתנו אותות הצטיינות. כתוצאה מכך אבדו רישומים על עשרות חיילים שקיבלו צל"שים ממפקדי חטיבות ומאלופים והרישומים על עוד יותר מאלף חיילים שהומלצו לקבל צל"שים. הגיע הזמן להחזיר לתודעה את הגיבורים האלמונים האלה
אם ישראל לא תצא למאבק לאומי נגד הדה-לגיטימציה שעושים אויביה לזכותה להגן על עצמה, היא תמצא את עצמה נאלצת להילחם בידיים קשורות. עם זאת, המאבק הזה אינו צריך להיות רק עניינו של צה"ל. במאמר מועלות הצעות כיצד לנהל את המערכה החיונית הזאת
בעוד שצה"ל מיישם את מסקנותיו ממלחמת לבנון השנייה באמצעות פיתוח של אמצעי לחימה יקרים ומתוחכמים, שרק מעטים מהם יעמדו לרשות הלוחמים, מיישמים הסורים את מסקנותיהם באמצעות רכש המוני של אמצעים זולים שכבר קיימים "על המדף". שאלה: מי משני הצבאות מוכן יותר למלחמה הבאה?
בשיח הצה"לי קיימת הדעה שלפיה סוריה תנסה במלחמת עתידית נגד ישראל לנהל מערכה א-סימטרית. הגישה הזאת מספקת תיאור שטחי מאוד של המציאות