ספר דיגיטלי: המודיעין ושבעה באוקטובר

מתקפת הפתע הנרחבת של חמאס בשבעה באוקטובר הכתה את החברה ואת המערכת המדינית ביטחונית של ישראל בהלם. קהילת המודיעין, שנחשבה עד אז לאחד מסמלי העוצמה הלאומית ולמופת של חדשנות ויצירתיות, נחשפה בכישלון העמוק ביותר בתולדותיה. זהו כישלון שניתן היה למנוע, “רעידת אדמה” שמחייבת בירור מודיעיני יסודי והפקת לקחים ברמה הלאומית. זהו הספר הראשון המבקש לצלול אל שורשי הכישלון, אך לא לשחזר את האירועים עצמם באותו לילה מר. הספר מציע נקודת מבט רפלקטיבית, רחבה, מגוונת ובלתי תלויה, ומציג תשתית לחשיבה מחודשת על המודיעין בישראל. כותביו – פרקטיקנים לשעבר ואקדמאים – משלבים ניסיון מעשי עם מחקר עיוני, ומעניקים לקורא פרספקטיבה ייחודית השוזרת בין תובנות מהשטח לבין ניתוח ביקורתי. הנחת המוצא שלהם היא שהכישלון בשבעה באוקטובר אינו תקלה נקודתית אלא נייר לקמוס לבעיות עמוקות ומתמשכות: הטיות חשיבה, כשלים תרבותיים וארגוניים, וטעות יסודית בהבנת “האחר”

אוגוסט 1914

פתח דבר

בפרוס שנת השמונים להקמתה של הוצאת מערכות נערכנו להוצאת ספר חגיגי שיתאר את פעילותה הענפה של ההוצאה בהגיעה לגבורות. המטרה הייתה להצדיע למורשת העבר לצד שימור הפרסומים והנגשתם לדורות הצעירים של הקוראים. היות ומדובר בספר שיוצא לאור פעם בשמונים שנה, הקדשנו מחשבה רבה למהותו, לאופיו ולסגנונו. חרגנו הפעם ממנהג הוצאת ספר עיון "רגיל", וניצלנו את האירוע החגיגי להוצאת ספר בפורמט אלבומי, מהסוג שבעבר נהגו להביא כמתנה לבר־מצווה. מי יודע, אולי נחזיר עטרה ליושנה ויהיה מי שימצא לנכון להביא גם למתבגרים הדיגיטליים ספר בטעם של פעם. ספר זה הוא גם הגיליון ה־500 במניין גיליונות כתב העת

פשיטת וינגייט

פרק תשיעי: חזבאללה ולבנון — בצילה של המלחמה

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

מגזין סוף השבוע של "מערכות": עלה לאוויר! גיליון 501 של מערכות בסימן מלחמת "חרבות ברזל" / על לוחמות בצה״ל והקשר בין מלחמת "חרבות ברזל" לשילוב נשים ביחידות הלוחמות / הפרק השני בסדרת הפודקסטים של גל"צ ו"מערכות" על המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים, והפעם: ענבי זעם.   "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

ספר - העתיד שייך לדת האסלאם/מלחמתנו ביהודים

העתיד שייך לדת האסלאם+מלחמתנו ביהודים/סייד קוטב (תרגום מערבית: אפרים ברק, שאול ברטל)/ מערכות ומרכז דיין, תל־אביב, 2021, 184 עמודים סייד קוטב (1966-1906) היה אחד מהוגי הדעות החשובים של הפונדמנטליזם האסלאמי. שניים מכתביו החשובים מופיעים כעת במהדורה שנייה. שני הספרים בעלי אופי פולמוסי ומציגים את עמדתו הלוחמנית של קוטב כלפי שתי ״מתחרותיה״ המונותאיסטיות של דת האסלאם. בשעה שבספר הראשון קוטב מתפלמס עם הנצרות ועם תרבות המערב, ספרו השני מציג, בחלקו, את עמדתו כלפי היהודים, הכוללת יסודות אנטישמיים. קריאת שני הספרים חשובה להבנת משנתו הרעיונית של קוטב ומושגי היסוד שלה. בספריו אלה מניח קוטב את התשתית לרעיונות שהביע בספרו ציוני דרך, ובו קרא לג׳האד עולמי נגד המערב הצלבני ונגד היהדות העולמית. ארגונים שונים כאל־קאעדה, דאעש ודומיהם, ניסו ומנסים גם היום ליישם רעיונות אלה של מורם הרוחני ולהביא לאדנות אסלאמית כלל־עולמית. הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה איך לקרוא בספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

פסיפס: דתות ועדות בצה"ל

בצה"ל על כלל יחידותיו, משרתים שכם אל שכם חיילים מרקע שונה המשתייכים לדתות ועדות שונות. יחד הם יוצרים רקמה אנושית ייחודית. זהו פסיפס מרהיב, המורכב מחלקים קטנים ומשמעותיים, כשלכל חלק בפסיפס יש מקום מיוחד משלו ובלעדיו יהיה הפסיפס חסר בשל צבעו ובשל ייחודו. השירות הצבאי המשותף והייחודי, יוצר את התשתית למפגש הראשוני ולהיכרות של כל חלקי הפסיפס הישראלי. ההיכרות האישית ובניית האמון ההדדי בין המפקד וחייליו אינה נבנית רק בהכרת נתונים טכניים על אודותיו, אלא דווקא מתוך היכרות אישית של הרקע הדתי והתרבותי שבו צמח וגדל וממנו בא. הכרת תרבותו של האחר יוצרת רעות, שותפות ומחויבות, התומכות כולן במשימה הצבאית. הספר פותח צוהר להיכרות עם הדתות והעדות השונות ומאפשר למידה ומפגש בלתי אמצעי עם העולם התרבותי־דתי העשיר שממנו הגיע החייל. ספר זה הוא כלי עזר למפקד בבניית נדבך אישי ומקצועי בקשר זה. סא"ל הרב חיים וייסברג משמש כרע"ן כשרות ברבנות הצבאית. בעבר שירת ביחידות שדה והדרכה. וייסברג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל ובעל תואר שני בחינוך. ספרו הראשון זכרון עולם יצא לאור ב־2008. פסיפס הוא ספרו השני. איך לקרוא בספר? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה

תקציר דוקטורט: נלחמים את דרכם פנימה: חיילים בודדים, הגירה, וזהות לאומית בישראל

בכל שנה מתגייסים לצה"ל כ־3,000 חיילים בודדים המגיעים מחו"ל. לא מדובר בתופעה גברית; קרוב למחצית הם למעשה חיילות בודדות. הקבוצה הגדולה ביותר מגיעה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומונה קרוב ל־40% מהחיילים, כשליש מגיעים מצפון אמריקה, והיתר מצרפת, בריטניה, אוסטרליה, ברזיל, ומכ־50 מדינות נוספות (ראו מספרי חיילים לפי שנה ואזור גאוגרפי בטבלה המצורפת). למרות המספרים המרשימים, ועל אף המרכזיות בשדה המחקרי בישראל של מחקרי ביטחון, צבא וחברה מחד גיסא, והגירה ואינטגרציה מאידך גיסא, זהו המחקר הראשון היסודי ורחב ההיקף שנכתב על חיילים בודדים ששירתו בשנות ה־2000. התופעה מקבלת הד רב בציבוריות הישראלית, ועל אף שלא נערכו מחקרים מקיפים בשאלת מניעיהם, הם מוצגים לנו כתערובת של ציונות ואלטרואיזם. לישראלים, כך מספרים לנו בכתבות מגזין, יש הרבה ללמוד מהחיילים הבודדים בכל הקשור לאהבת הארץ ונתינה לזולת. החיילים, בתרומתם ואהבתם, מזכירים לנו את מי שהיינו פעם. שירותם הצבאי מתורגם בשיח הציבורי ל"עלייה", אף על פי ששיעור הנשארים בישראל לאחר השירות הצבאי לעולם לא נבדק, ולמעשה אינו נמצא במעקב. מדוע חיילים אלה מתגייסים לצה"ל? מה מבדיל את המתגייסים מרבים אחרים בעלי מאפיינים דומים שאינם מתגייסים? האם הם נשארים בישראל לאחר שירותם הצבאי?

אירועי מדיה של המדיה: אירועי טרור קשים כאירועי מדיה

בהתבסס על מחקר אורך על הסיקור התקשורתי של פיגועי טרור, מאמר זה מציע מודל לאופן שבו ניתן להמשיג את הסיקור של פיגועים אלה כאירוע מדיה, ובוחן את התפקיד שהדבר משרת בחברה. ההנחה המרכזית של המודל היא שעיתונאים משנים את מסגרת הסיקור החדשותי שלהם כאשר הם עוסקים בפיגועי טרור חריגים; הם זונחים את המסגרת המקצועית הנורמטיבית הרגילה שלהם, הכוללת פעילויות כמו ביקורת על פעולות השלטון, ומאמצים מסגרת סיקור לאומית־פטריוטית המבקשת להשיב את הסדר על כנו ולקדם לכידות חברתית לחיזוק כוח העמידה נגד הטרור והשלכותיו.  המודל יכול להועיל בהבהרת תפקידה של התקשורת לאחר אירוע טרור. בעוד היא מסתכנת בהגברה של ההיבטים המאיימים של אירוע הטרור באמצעות מתן במה ציבורית למבצעיו, העיתונאים, כאשר הם פועלים כפטריוטים ולא על פי הנורמות המקצועיות המקובלות בשגרה, חותרים תחת המסר של המחבלים בדרך שבמקום להעביר מסר של טרור, אימה ובהלה, התקשורת מעבירה לחברה המותקפת מסר של סולידריות, שותפות, סיבולת ועמידה עיקשת מול איום הטרור. המודל עשוי להיות שימושי גם להבנת הסיקור התקשורתי של מצבי משבר אחרים מלבד פיגועי טרור קשים. לנוכח אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל", המאמר יתייחס ליישום המודל גם לאירועים אלה בבדיקה ראשונית של סיקור בשבוע הראשון שלאחר התקפת חמאס על היישובים בעוטף עזה