שליחות זה לא סבל

ביכולתנו כמפקדים ליצור לפקודינו מסגרת המכבדת ומעריכה את חיי המשפחה שלהם, בלי לפגוע במשימות

שחקנים ללא כללי משחק

בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור

מפקדים מפתחים מפקדים

משמעת

מרחב להשפעה אישית

סיכום

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

מגזין סוף השבוע של מערכות - 7 בנובמבר 2024

מאמר חדש על הצורך של כוחות היבשה לקבל אחריות על ניטור המרחב האווירי הקרוב אליהם, ולא להסתמך בלעדית על מערך הבקרה האווירית / 29 שנים להירצחו של יצחק רבין / 80 שנה להוצאתה להורג של חנה סנש / לקט מאמרי פלמ"ח במלאת 76 שנים לפירוקו / אי רציונלי, נמהר אך ערמומי, מוכה בשיגעון גדלות, נדחף בשאפתנות בלתי מרוסנת להטיל את שלטונו – 18 שנים לגזר הדין של הקצב מבגדאד צדאם חוסיין

מגזין סוף השבוע של מערכות - 6 במרץ 2025

מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה / ספר חדש יצא לאור: אבי היחידה – היווצרותה של דמות המפקד בצה"ל, מאת ד"ר שגיא טורגן / מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') יובל לאטי וע"צ ד"ר שני אלמוג על מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / בעקבות הפסקת האש הרשמית שהכריזה PKK לאחר 40 שנים – מאמר מלפני כמה שנים שניתח את שאיפות הכורדים לעצמאות, והשפעתן על ישראל ועל מדינות האזור / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"

הגנת היישוב: תאריך או ייעוד?

המשימה הגן בגזרתך היא אולי הקשה והמורכבת ביותר שמוטלת על מפקד מחלקה בצה"ל. בשנים האחרונות התחזקו מחלקות ההגנה בציוד ובימי אימונים. עם זאת, ההכנה התכנונית וההנדסית של קווי הגנה ביישובים עדין לוקה בחסר, ואין לה מענה תורתי ומשאבי. את החוסר צריך ואפשר למלא