פתח דבר

בפרוס שנת השמונים להקמתה של הוצאת מערכות נערכנו להוצאת ספר חגיגי שיתאר את פעילותה הענפה של ההוצאה בהגיעה לגבורות. המטרה הייתה להצדיע למורשת העבר לצד שימור הפרסומים והנגשתם לדורות הצעירים של הקוראים. היות ומדובר בספר שיוצא לאור פעם בשמונים שנה, הקדשנו מחשבה רבה למהותו, לאופיו ולסגנונו. חרגנו הפעם ממנהג הוצאת ספר עיון "רגיל", וניצלנו את האירוע החגיגי להוצאת ספר בפורמט אלבומי, מהסוג שבעבר נהגו להביא כמתנה לבר־מצווה. מי יודע, אולי נחזיר עטרה ליושנה ויהיה מי שימצא לנכון להביא גם למתבגרים הדיגיטליים ספר בטעם של פעם. ספר זה הוא גם הגיליון ה־500 במניין גיליונות כתב העת

דבר העורכת

גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה על הפן הכלכלי שבה והשפעתו על הסדר העולמי / על משמעות המילה רמצ'אן, מדוע הוא חודש של לחימה בעיני ארגוני הג'האד והקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה בחודש זה / פודקסט על כללי המשחק של העימותים האסימטריים באזורנו / המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות: על פרוקסי, ברית הפריפריה וכיצד האויב של האויב שלי הוא חברי / מאמר חדש על ההבדל בין קצינים ונגדים בחירום / ספר לשבת בסימן מלחמת האזרחים בסוריה. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

פתח דבר

היעדרה של אמנה בין־לאומית המסדירה פעילות התקפית במרחב הקיברנטי

בכוחם של אירועים משמעותיים בזירה הבין לאומית להביא את דרגי מקבלי ההחלטות לנסח ולאשרר אמנות בין לאומית. חשוב כי מקבלי ההחלטות הישראליים במערכת הביטחונית ומחוצה לה ישאלו מה יכולה להיות המשמעות של חתימת ישראל על אמנה בין־לאומית שתגביל את השימוש בסייבר ככלי התקפי, בין אם מרצון או כתוצאה מלחץ בין־לאומי, ומהם האינטרסים הישראליים שחשוב שיישמרו ויקודמו במסגרתה

מגזין סוף השבוע של מערכות – תוכן צבאי מקצועי למפקדים

מאמר חדש בנושא הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה / "האומץ להביע דעה עצמאית" – לשמיעה / עצמאות לליטא / חסן אל־בנא רלוונטי מתמיד / 31 שנים לעליית נצראללה לכס מזכ"ל חזבאללה / הרצאתו של אלוף סער צור בכנס שדה הקרב העתידי השני

דוד אלעזר כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים

על מצביאות במלחמה: ניתוח התוכניות שנכתבו לפני מלחמת ששת הימים, מול בחינת ביצוען ביום הלחימה הראשון, מוכיח היטב את ההבנה הצבאית של מפקד פיקוד הצפון באותה עת, אלוף דוד אלעזר, ואת פעולותיו בהתאם לעקרונות המאמצים בהתקפה

ארגון ההגנה בין מאורעות 1929 למאורעות 1939-1936

בראשית דרכו היה ארגון ההגנה תנועה עממית בעלת מבנה רופף, שהתבסס על התארגנויות ביטחוניות מקומיות, ואילו לאחר הפיכתו למיליציה טריטוריאלית, ובהמשך לכוח צבאי, אִפשר קיומו להשיג את היעדים הביטחוניים של היישוב

מלחמה נחושה או הפגנת סרק?

בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים

דה־מיליטריזציה של חברות מובסות: כיצד לכפות שינוי אופי על חברה?

לאחר השגת הכרעה של החברה העזתית, יהיה צורך בשינוי פוליטי עמוק באמצעות בניית מערכת פוליטית ומסגרת חוקתית שתשריין את השינוי התרבותי והחברתי ותאפשר קיום חברה דה־מיליטריסטית בשנים הקרובות. לתהליך צפוי מחיר מדיני, וכלל לא בטוח שישראל תהיה מוכנה לשלמו