מציג עמוד 28 מתוך 905 תוצאות
במבט של עשרים וחמש שנים לאחור אנחנו מופתעים לגלות, כי לגבי מלחמת ששת הימים קיימות עדיין כמה שאלות לא פתורות. ליבון משותף של הדברים על־ידי מקבלי ההחלטות במדינות השונות - כמו שנעשה בוושינגטון בחודש יוני 1992 - יכול להסיר את הערפל מעל כמה אירועים. על רקע ועידת השלום, ראוי להאיר בדברים הבאים כמה סוגיות לגבי אירועי מאי-יוני 1967, ובעיקר לגבי הרקע המדיני של המלחמה
נוכח אמברגו מוחלט שהטילו השלטונות האמריקניים על מדינת ישראל הנלחמת על נפשה ב־1948 היה צורך בהרבה תושייה ותחכום כדי להביא לארץ 3 מפציצי 17-B
תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"
מדיניות צה"ל זה יותר משני עשורים היא לבזר סמכויות בתחומים של בניין הכוח ושל הקיום השוטף. אין כל ספק שהמטה הכללי אינו צריך לקבוע תקנים לעפרונות, אך מכאן ועד ביזור החלטות מהותיות בבניין הכוח לרמה של יחידת הקצה קיים מרחק
חיילים וקצינים רבים נוקטים מדיניות של "ראש קטן" לא בגלל עצלות אלא משום שהמערכת בעצם מצפה מהם לנהוג כך. אם רוצים חיילים בעלי "ראש גדול" צריך לתת להם אחריות וסמכויות
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נכנס המושג חוסן לאומי לסדר היום הציבורי. ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר מה זה חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט
בניהול מדיניות וביטחון אין טוב ואין רע. אך כשזה מתנער ממציאות מוכרת ומבקש להוריד מעורבות כדי להוזיל את מחירי המחייה האזוריים יובילו הדבר תמיד למילוי שעון החול המזרח תיכוניים במציאות אחרת
עיצוב מדיניות עתידית ללא הבדיקה היסודית המתבקשת דומה לחיפוש המטבע האבוד רק מתחת לפנס המאיר. תגובה למאמרו של סא"ל רון שטרן "מהפך במוטיבציה לשירות בצה"ל" (מערכות 360, אוגוסט 1998)
במלחמת לבנון השנייה נאסר על לוחמות להצטרף ליחידותיהן שלחמו מעבר לגבול, ואילו ב"עופרת יצוקה" ננקטה בדרך כלל מדיניות הפוכה. המאמר בוחן את הקריטריונים הסמויים שמפעיל צה"ל בכל הנוגע להפעלת נשים במשימות קרביות ומגיע למסקנות מפתיעות
קל היה, יחסית, להשיג הרתעה הדדית בין שתי מדינות רציונליות דוגמת ארה"ב ובריה"מ. אולם בעידן הנוכחי - עידן ההרתעה השני -מוצאות עצמן מדינות מערביות רציונליות נאלצות להרתיע מדינות אסלאמיות פונדמנטליסטיות, שהחשיבה הרציונלית היא לעתים מהן והלאה, ואשר ההרס ההדדי הוודאי, המתלווה לחילופי מהלומות גרעיניות, עלול שלא להפחיד אותן . לכאורה לא ניתן להרתיע אויב פנטי שאינו חושש ממוות המוני, אך למעשה יש הרבה מה לעשות. למשל, ללבות את המתיחות הקיימת בדרך כלל בין ההנהגה הרוחנית של מדינה כזאת לבין ההנהגה המדינית, שהיא לרוב יותר רציונלית ויותר פרגמטית