מי שלא מעז

לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה

אח לעזרת אחיו - פעילות ניצולי שואה חברי ההגנה באירופה 1948-1945

תנועת "הבריחה", שנועדה במהותה לסייע לניצולי השואה, פעלה למעשה גם בעזרתם. התנועה עוררה הדים רבים בדעת הקהל העולמית. כמו שהייתה חלק מתחילת חייהם המחודשים של ניצולי השואה, כך הייתה חלק מתקומתה של מדינת ישראל

בסבך האינטרסים: לבנון בצל מלחמת "חרבות ברזל"

בסוף השנה האזרחית אמור לפקוע האולטימטום האמריקני שהוצב לממשל הלבנוני לפירוק חזבאללה מנשקו. נדמה שחזבאללה נחלש בדעת הקהל הלבנונית והוא חסר תמיכה פוליטית ומוסרית, ועדיין אין לשגות באשליות ולפיהן הארגון השיעי יסכים לפשרה, ולו חלקית. דווקא הישארותו של צה"ל בדרום לבנון לאורך זמן, יכולה לכונן מחדש את הצדקת הקיום של הארגון ולהחזירו לחיק הקונצנזוס הלבנוני

סיכום

טיפולוגיה חדשה של רמות המלחמה

מאמר מעט שונה המציע טיפולוגיה חדשה של רמות המלחמה – אסטרטגיה, מערכה וטקטיקה – כאשר כל אחת מהן מכילה תתי־רמות קטנות, טכניות ואנושיות, שכן החלוקה הנוכחית אינה מספקת. מדובר בדיון תאורטי אך בעל השלכות מעשיות נרחבות תפיסתיות הן על בניין הכוח הן על הפעלתו

מלחמה בשלוש חזיתות

פתח דבר

שובו של הדב הרוסי למזרח התיכון בראי ההיסטוריה והביטחון לאומי של רוסיה

מנהיגות במרחבים משותפים בצה"ל

כיום, בעידן של מרחבים משותפים, תפקיד המנהיג מתעצב באופן אחר – הכוח, הסמכות ולעיתים אף האחריות – אינם בהכרח בבעלותו הבלעדית. מהי התשתית להיווצרותו של מרחב משותף אפקטיבי, ומהם המאפיינים המשותפים למנהיגות מותאמת בסביבה זו?

לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה–אוקראינה וההקשר הישראלי

לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה–אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך