לאופי ההתנגשויות בערים

צה"ל לאחר "חרבות ברזל" משמעויות לבניין הכוח בתקופה של אי־ודאות

המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־ודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי

בדרך אל העיר: מבצע "דני"

גנטיקה בחזית המערכה

לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר״. אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין

יוזמה ופיקוד משימה/מבוזר ופיקוד פרטני/ריכוזי בלוחמת היבשה במלחמת "חרבות ברזל"

פעולה יבשתית רחבת היקף בעזה ובהמשך בלבנון, מעלה לדיון מגוון תחומים הקשורים לפעילות כוחות היבשה, שלא הופעלו באופן כזה מזה עשורים. אחד מהם הוא דפוס הפיקוד בכוחות היבשה, אשר מקובל כי לו שני קצוות מנוגדים: יוזמה ופיקוד משימה/מבוזר ופיקוד פרטני/ריכוזי. המאמר עוסק בדרגי גדוד ועד פיקוד. הוא מתחיל בהצגת קווי דמיון ואחר כך מנסה לזהות הבדלים בדפוסי הפיקוד בין הפעולה היבשתית ההכרעתית בצפון עזה ובין ההתקפה היבשתית המתוחמת לעיצוב מרחב הגבול בלבנון. לפיקוד משימה יש חשיבות רבה בהגברת אפקטיביות כוחות היבשה במלחמה, וההמלצות מובאות בראי ההכנות למלחמה עתידית הכרעתית, רחבת היקף ומרחב בלבנון

הכשל של מחקר התפתחות התפיסות לפני יום הכיפורים ולקחים לתקופה שקדמה ל"חרבות ברזל"

המיקוד של כתב המינוי של ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום הכיפורים בנושאי המודיעין והכוננות ותיחום הזמן שנדרשה הוועדה לחקור ל"ימים קדמו למלחמת יום הכיפורים" ועד התקפת הנגד של 8 באוקטובר (ועדת אגרנט, דין וחשבון) גרמו לאי־חקירה של התפתחות תפיסות ההגנה בסיני וברמת הגולן בשנים שלפני המלחמה, שעמדו בבסיס התוכניות המבצעיות. מצב זה הביא לעיסוק יתר במודיעין ולעיכוב של עשור וחצי לפחות בלמידת צה"ל על היבט התפיסה המבצעית ודרך התפתחותה. בבואנו לתחקר את התפתחות המודיעין, התפיסות והתוכניות של צה"ל לפני המלחמה בעזה, והתפיסות בדרג האסטרטגי -מדיני, רצוי לבצע, במקביל לחקירה מעמיקה של תחום המודיעין, גם חקירה אינטגרטיבית של תחומים אלו, שיש ביניהם קשר הדוק

The Fourth Industrial Revolution and Military – Civil Fusion

תנופת המסע "קדש" בתמונות

צה"ל בנוי על שלשה יסודות - אנשי שירות החובה, חיילי צבא־הקבע וחיל־המילואים – המשלימים זה את זה לכוח אדיר. יסודות אלו הפכו בין לילה לנוף מוצק אחד

"הסערה המושלמת" שהביאה לכישלון המודיעין ב־7 באוקטובר

המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות

ספר דיגיטלי: מבצע חומת מגן - מהכלה להכרעה

ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה