תגובה על החי"ר בשדה הקרב המשתנה

נקודת המוצא של הכותב היא כי בשדה הקרב האורבני היתרון האיכותי של צבא מודרני מדינתי - הא־סימטריה - מתפוגג ובסופו של דבר הלחימה היא "אחד על אחד". האם אין היכולת הטכנולוגית, האצורה במשאבים המדינתיים העומדים לרשות הכוח הסדיר, עשויה לפתור את הבעיות האלה? תגובה למאמרו של אל"ם (מיל') בועז עמידרור "אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות", גיליון 485-486 ,עמ' 16-2

פרק חמישי: מלחמה טוטלית

המיקוד המבצעי

מלחמת יום הכיפורים – מבט שונה

האירועים שקדמו והובילו למלחמה, מהלך המלחמה, תוצאותיה והשלכותיה. 1977-1967

"אחרי!" ולא "קדימה!"

יש מורכבות בקריאת ספרים שכתבו גנרלים נאצים, שכמה מהם היו מטובי שבמפקדים הטקטיים בהיסטוריה. אחד הבולטים שבהם הוא רומל, וספרו – חיל רגלים תוקף – על חוויותיו כמ"פ חי"ר במלחמת העולם הראשונה מלמד תובנות ולקחים שכוחם יפה גם כיום

צה"ל מול הגרילה והטרור

מבוא

השפעת החברה על הדוקטרינה ועל התרבות של צה"ל

השאיפה לוודאות בשדה הקרב, והסכנה הטמונה בה

בטיחות באימונים בצה"ל: קל באימונים – קשה בקרב