מציג עמוד 28 מתוך 766 תוצאות
בגיליון: ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים / התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה / "רוח צפונית": הצלחת המערכה של המורדים בסוריה בהקשרי רוח הלחימה / מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים / ניצחון ללא הכרעה - תפיסת ההכלה האמריקנית 1946–1953
יוזמת ההגנה האסטרטגית הינה ניסיון מיוחד במינו - נועז, עתיר־דימיון וחדשני - לשנות את כיוון ההיסטוריה על־ידי שימוש מושכל בטכנולוגיה גבוהה
ההיסטוריה של צה"ל מוכיחה שבמלחמות ביצעו האוגדות והחטיבות משימות ששונות ממה שתוכנן להן מלכתחילה. לכן עליהן לרכוש קודם כול כשירויות בסיסיות, ובעדיפות שנייה - להתאמן על תוכניות אופרטיביות
הרעיון של אכיפה מהאוויר קוסם לרבים, משום שרואים בה דרך לחימה מהירה, יעילה וזולה בחיי אדם. אולם הניתוח ההיסטורי מלמד שבחלק ניכר מהמקרים הלחץ על העורף האזרחי אינו מביא להשפעה הרצויה על היריב. לעומת זאת תקיפת רכיבים צבאיים קריטיים (מניעה) הביאה בדרך כלל להישג הרצוי
הניסיון ההיסטורי מלמד כי הפעלת כוחות חי"ר קל במתווה מבוזר והתקפי, הפועל באמצעות הסתננות, פשיטות ומארבים, בסיוע אש מסייעת מנגד, יכולה לתרום לעוצמה הקרבית של צה"ל. ללא כוחות מבוזרים בשטח במבצעים התקפיים במתווה הלחימה בזירה צפונית, תישאר היוזמה בידי לוחמי הגרילה
המאמר מנסה להציע הסבר נוסף לעובדה שחזבאללה ואיראן הופתעו מהמכות המקדימות של ישראל על אף שהן היו תוך כדי עימות מתמשך ולא בגדר מתקפת פתע: השערה לפיה שני אויבים אלה, אשר תפיסת המלחמה שלהם מבוססת על רעיון "ההתנגדות", הכולל הרתעה תוך כדי עימות כדי לצמצם האפשרות להסלמתו, תגובתיות, הדדיות (שמירת "כללי משחק") וכדומה - הבינו והניחו כי עקב ההרתעה הבסיסית שהם ייצרו, ישראל נאלצה לאמץ את דרכי פעולתם (מב"ם, "מתחת לסף המלחמה", אי רצון בהסלמה). "הקונספציה" שלהם הקשתה עליהם להבין ולהשתנות במהירות המתאימה אל מול העובדה הגלויה כי ישראל "חזרה" לתפיסה ההיסטורית של מלחמות מכריעות המתחילות במתקפת פתע
המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית
