רוחות חדשות מנשבות בכנפי המזלטי"ם

בשנים האחרונות אנו עדים למגמות חדשות בפיתוח כלי הטיס הלא מאוישים. אחת הבולטות שבהן היא פיתוח מטוסים ללא טייס שהם מגביהי טוס, בעלי כושר שהייה ארוך ונושאי חימוש

חשוב, אבל לא מדויק

הים כעומק אסטרטגי - חובת בדיקת התפיסה וההיתכנות הטכנולוגית והתקציבית

על יצירת מענה רלבנטי לאיום: בין מענה טכני למענה הסתגלותי

האומץ להביע דעה עצמאית

לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה

ממי צריך צה"ל ללמוד?

מאז הקמתו השכיל צה"ל ללמוד הן מניסיונו העצמי והן מניסיונם של צבאות אחרים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה נבנה צה"ל במידה רבה לפי המודל הבריטי, ואת טקטיקות השריון הוא אימץ מהגרמנים. כיום מאמץ צה"ל בעיקר מודלים אמריקניים, אף שהם לא תמיד מתאימים לו בגלל ההבדלים הגדולים בינו לבין צבא ארה"ב

המלחמה בטרור ו"הביטחון החדש"

טורקיה נלחמת בטרור זה יותר מ-30 שנה. בפרק הזמן הזה היו לה אבדות כבדות, והמחיר הכלכלי של המלחמה היה גבוה. גם מדינות אחרות צריכות להיות מוכנות לשלם את מחיר המלחמה בטרור

לאן נעלמו הפיקוד העליון ואג"ם?

במלחמת לבנון השנייה היה נתק בין האופן שבו הופעל כוחו של צה"ל לבין היעדים המדיניים של ישראל. לנתק הזה יש גורמים רבים, והמאמר מצביע על שניים מהם: פירוק הפיקוד העליון בלי שהוגדרה מחדש באופן ברור חלוקת התפקידים והסמכויות בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי וכן פירוק אגף המטה במטכ"ל. בסוף המאמר מועלות הצעות כיצד לגרום לכך שבעתיד ישרת צה"ל את המטרות של הדרג המדיני, כפי שהיה במלחמת העצמאות

תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי

השינוי באופי הסכסוכים ובטבע המלחמות בשני העשורים האחרונים הביא לירידה בחשיבות תפקידיו המסורתיים של התמרון היבשתי של צה"ל: הסרת האיום על העורף, הכרעת צבא האויב, קיצור הלחימה וכיבוש שטח. במקומם עלה ערכם של תפקידים חיוניים אחרים של התמרון: לשמש הן מהלך משלים למאמץ האש והן מרכיב הכרחי בשבירת אסטרטגיית הלחימה של האויב. המאמר בוחן את התפקידים האלה כפי שבאו לידי ביטוי בלחימת צה"ל בעשור האחרון

לאן נעלמה האחריות?

בגלל השאיפה לשלמות והחשש מכישלונות נוטים היום המפקדים לפקח באופן הדוק על הפקודים שלהם. הפקודים הפנימו את המציאות הזאת ונמנעים לרוב מלנקוט איזשהו צעד בלי לקבל את אישור המפקדים שלהם. את המציאות הזאת של פיקוח צמוד מחד גיסא ושל תלות מוחלטת מאידך גיסא מאפשר הטלפון הסלולרי