מציג עמוד 27 מתוך 643 תוצאות
בחלוף שנתיים מהסכמי אברהם השתנה מצבה האזורי המבודד של ישראל, ויש לה לא מעט ידידים במדינות המפרץ. אולם שיתופי פעולה כלכליים אינם מספיקים. היעד המרכזי הוא לבלום את איראן, ובעקבות ביקור נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן בישראל יש להתבונן מחדש במערכה האזורית שנוצרה בעקבות ההסכמים
המלחמה באוקראינה משנה כמה מתבניות היסוד של הדינמיקה המדינית והצבאית הבין לאומית, והפריכה כמה מהתיאוריות החדשניות על מאפייני מלחמות העתיד. כמה מהמשמעויות הכוללות של המלחמה יתגלו רק בעוד שנים רבות – הרבה לאחר סיומה. לפניכם גיליון מיוחד של מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם מערכות בעקבות שנה וחצי למלחמת רוסיה-אוקראינה. הגיליון נוגע בלקחים שאפשר להפיק עד כה בענייני תכנון המדיניות והאסטרטגיה, בניין כוח צבאי והפעלתו, יחסים בין לאומיים ועוד. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על הסיבות שמניעות לוחם להסתער בשדה הקרב
המזרח התיכון מספק לנו שפע של דוגמאות למשטרים שפועלים בניגוד למה שלכאורה הוא הגיוני ושקול. העובדה הזאת מחייבת אותנו בצניעות ובפיכחון בבואנו לגבש מדיניות ביטחון לאומית
האתגר המרכזי ברעידת אדמה יהיה לייצר תמונת מצב לאומית לפגיעה במערכות המים והביוב, לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול ולזהות היכן נדרש סיוע ומאמץ משותף
"20 שנות תצפית לימדו אותי" -כותב רוברט ר' לאונרד בספרו the principles of war for the information age -שהדרגים הצבאיים הבכירים מאמינים כי העיקרון העליון של תורת הלחימה הוא לפוצץ את היריב ממרחק גדול. האמונה בכוחה של אש ארוכת טווח היא האשליה הנפוצה ביותר לכל אורך ההיסטוריה הצבאית האמריקנית. הספר מבקר בחריפות את תורת הלחימה האמריקנית ומציג חוקים ועקרונות אלטרנטיביים לאמנות המלחמה
