לא מבדילים בין עיקר לטפל (זמין גם בשמע)
מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם
מציג עמוד 27 מתוך 996 תוצאות
מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם
בכל עימות עתידי צפויה ישראל להיתקל במאמצי דה־לגיטימציה. כדי להתמודד עם טענות כאלה יש קודם כול להגדיר מהו משבר הומניטרי
חפיפניקיות היא תופעה נפוצה המבטאת חוסר משמעת. מפקדים רבים בוחרים לעצום עיניים כשהם נתקלים בה, וזו טעות. הכרה בקיומה והתמודדות עימה יסייעו במיגורה
בכל המבצעים האחרונים השתמשו לוחמי הרגלים של צה"ל במבנים כדי לתפוס בהם מחסה. האויב הפך אותם לשטחי השמדה ואף מנסה לתעל את חיילי צה"ל אליהם
כדי להגן על המלאים יש לפזר אותם, אולם פיזור של המלאים מקטין את הגמישות הניהולית של אנשי הלוגיסטיקה. כיצד מתמרנים בין שני הניגודים?
העלות הכבדה של כיפת ברזל עלולה להסיט משאבים רבים מדי מההתקפה להגנה, כפי שקרה לצרפתים בקו מאז'ינו, אך הפתרון אינו ויתור על מערכות נגד טילים אלא הוזלתן
כל המגרעות של קו מאז'ינו - עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים, יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא - עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים
בעקבות "צוק איתן" כותב מג"ד צנחנים על השאלה שמעסיקה מפקדי צבא משחר ההיסטוריה: כיצד נוטעים מוטיבציה בלב הלוחמים?
המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"
סביבת הלחימה של היום שונה לחלוטין מזו שהיינו רגילים לה במאה הקודמת. כדי לנצח בה צריכה הלחימה להתבסס על צוותי קרב עצמאיים שמאוגדים למשימה על בסיס ניהול מידע מתקדם