מציג עמוד 27 מתוך 363 תוצאות
העיסוק בפגיעותו של העורף הישראלי מהווה מרכיב בסיסי וחשוב מאין כמוהו בתעמולת חמאס במהלך ימי קרב, סבבי לחימה או מבצע צבאי. לרוב תעדיף חמאס לא לחצות קווים אדומים נוכח הבנתה את יחסי הכוחות, אולם השימוש בתעמולה הוא חלק מנרטיב הניצחון ותמונת הסיום שהיא פועלת להחדיר לתודעה
מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש, מעמיק ובעיקר מטריד, על סוכנות אונר"א כשחקן פוליטי פעיל / ההכנה המנטלית ועיצוב הרוח של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס לביצוע ג'האד / "אהוד ברק היה בת": הפרק החמישי בפודקסט של "מערכות" וגלי צה"ל על המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים – והפעם: מבצע "אביב נעורים" / זכויות הדת במסגרת שירותו של חייל חרדי בצה"ל ועקרון השוויון, בעקבות העתירות שהוגשו השבוע לבג"ץ בנוגע לגיוס חרדים / חשיבות הגשת דוח מבצעים מסכם. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
מלחמת "חרבות ברזל" יוצרת הזדמנויות שונות למדינות ולארגוני טרור בעולם המוסלמי להתקרב לציר כזה או אחר. פקיסטאן הגרעינית ואפגניסטאן, שמשמשת מקלט בטוח לארגוני טרור, הן שחקניות חשובות ובלתי צפויות שיש לשים לב אליהן. מאמר על בעיית פליטים חדשה שלא זוכה לתהודה מספקת
75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א
ספר חשוב, שעקרונותיו והתובנות שהוא מעלה ראוי שיילמדו גם בצה"ל וייושמו במלחמה הנוכחית, ובעיקר, מאחר שלעולם נחיה על החרב, במלחמה המתמשכת המתממשת ולאחריה במערכה שבין המלחמות – שם תוכשר הקרקע למלחמה הבאה
קשרי הברית של המשטר הטורקי עם המיליציות הטורקמאניות בסוריה עשויה לטפח גורם כוח אנטי ישראלי בחוגי המשטר החדש. הקהילה הבין־לאומית אמורה לדרוש מאלשרע שלא לשלב בשלטונו פעילים החשודים במעשי טרור ובפשיעה. סביר להניח כי תכתיבי המשטר הטורקי שלא להיעתר לתביעה כזו יהיו בעלי משקל רב יותר
היחסים בין ההגנה ובין הדרוזים שהחלו בתקופת המרד הערבי ונוצרו מתוך מצוקה משותפת, צמחו בהדרגה אך בנחישות הודות לאנשים שכנים שראו וחשו באופן דומה את השטח. מורשת אנשי החזון והמעשה, היהודים והדרוזים, בשנות ה־30 ובשנות ה־40 היא דוגמה ומופת לתעוזה, לנחישוּת וליכולת ביצוע
תהליך הרפורמה בנחתים לאחר סיום מבצעי הייצוב בעיראק ובאפגניסטאן מראה ששינויים לאחר מלחמה ממושכת מצריכים זמן לניסוח התפיסה, לבחינתה ולמימושה. הפומביות של התפיסה מאפשרת לצבא ללמוד, להשתנות ולהתאים אותה לביקורת, ובו בזמן לשמור על מהותה. חלק מהסיבות להימשכות התהליך היא ההבנה של מפקדי החיל שמלחמה לא תפרוץ בזמן הקרוב – פריווילגיה שלא קיימת בכל הצבאות
תפיסת הפו"ש בצבא הסובייטי, ולאחריו בצבא הרוסי, שונה מזו הנהוגה בצבא המערבי. הצבא הרוסי רואה חשיבות רבה בפיקוד קשיח, מדעי באופיו ברמה הטקטית, ובצמצום מרחב העצמאות של המפקד ככל שדרג הפיקוד שלו נמוך יותר. בעשרות השנים האחרונות מנסה צה"ל להטמיע תפיסות פיקוד מערביות. בחינת המקומות שבהם תפיסות מזרחיות עשויות להשתלב בתוך התפיסה הצה"לית עשויה להועיל