מציג עמוד 27 מתוך 358 תוצאות
מאמר חדש מאת רס"ן שחר הלר על תופעת ערפל הקרב במובנה האקלימי / הלקחים מהפעלת הכוח בסב"ר במלחמת רוסיה-אוקראינה / 69 שנים למותו של הנץ גודריאן, ממפקדי השריון הבולטים בוורמאכט / 223 שנים למותו של האיש שלא הפסיד קרב בחייו / על לחימה אפקטיבית בטרור – המקרה של הנמרים הטמיליים / 82 שנים לכ"ד יורדי הסירה / יום ירושלים / הרצאתה של ענבל קרייס של מכנס שדה הקרב העתידי
הגוף שהוביל את המהפכה בסוריה בדצמבר 2024 הוא היאת תחריר אלשאם והעומד בראשו, אבו מחמד אלג'ולאני (אחמד אלשרע). התבטאויותיו לאחר המהפכה נראות לגורמים במערב מתונות בהשוואה להתבטאויותיו מ־2014, אז היה מחויב ארגונית לאלקאעדה, אך יש קשר ישיר בין אלשאם ובין פלסטין. ימים יגידו היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, אך כבר כעת אפשר לקבוע – האסלאם חזר לסוריה
תקיפת מערכי טק"א כחלק מהשגת העליונות האווירית, כשלב מקדים לפני השתתפותו המלאה בלוחמת היבשה, הייתה חלק מרכזי מהדוקטרינה האווירית שטיפח חיל האוויר בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. לכישלון של תקיפת מערך הטק"א ברמת הגולן על־פי פקודת מבצע "דוגמן 5ב" בצהרי 7 באוקטובר 1973 הייתה השפעה מרחיקת לכת על האופן שבו נכנס חיל האוויר לסיוע לכוחות היבשה במלחמה, ואף השפיע על תקיפות טק"א בהמשך הלחימה
אחד האתגרים בתחום הכושר בצבא הוא לשמר את הכשירות, גם בפרקי זמן שבהם לא מתאפשרים אימוני ריצה ויש מגבלת זמן ומרחב. מפקדים רבים מחזיקים בדעה שללא אימוני ריצה לא ניתן לשמר את הכשירות. המחקר שבמאמר זה מוכיח את השימוש באימוני אינטרוולים במוצב ככלי אפקטיבי
ספר חדש יצא לאור: פרל הארבור = התרעה והחלטה / יום הולדת 62 לחסן נצראללה / מלחמת רוסיה-אוקראינה בראי עיצוב הסדר העולמי / מה הקשר בין אליפות אירופה בכדורעף ומערכות? / הפרק החמישי ב"כלים שלובים" – סדרת פודקאסטים בעקבות הספר התפתחות הקרב המשולב / הרצאתו של אלוף (מיל') גרשון הכהן מכנס שדה הקרב העתידי
בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.
העיסוק בפגיעותו של העורף הישראלי מהווה מרכיב בסיסי וחשוב מאין כמוהו בתעמולת חמאס במהלך ימי קרב, סבבי לחימה או מבצע צבאי. לרוב תעדיף חמאס לא לחצות קווים אדומים נוכח הבנתה את יחסי הכוחות, אולם השימוש בתעמולה הוא חלק מנרטיב הניצחון ותמונת הסיום שהיא פועלת להחדיר לתודעה
מאמר חדש על הפלישה הרוסית לאוקראינה כמקרה בוחן לכישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית / מאמרים מ"מערכות עורף" האחרון בנוגע לרעידות אדמה/ 24 שנים למותו של המלך חוסיין / מי יזם את האנתפאדה השנייה / סיפורו של אהרון דוידי שנפטר השבוע לפני 11 שנים / הרצאתו של אלוף יעקב בנג'ו מכנס שדה הקרב העתידי השני