האתגר של רפיח

"התקשורת המקומית והעולמית מתמקדת בח'אן יונס וההתעקשות של האמריקאים והמצרים הופך את רפיח למוקש מסובך יותר, הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית. לכך יש להוסיף את פעילות התת קרקע הענפה שרק מגדילה את האתגר. אם אנחנו רוצים להכריע את חמאס - רפיח היא המפתח בהיבט הזה". גיא אביעד, היסטוריון צבאי ומחבר הספר "לקסיקון חמאס", בריאיון ל"קול המערכות" על העיר רפיח בעבר ובהווה, הקשיים הצבאיים שעלולים להיות בה

סיכולים ממוקדים

"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה". הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל? ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

סיכולים ממוקדים חלק שני

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור". בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם. ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

לשמור על כושר בתקופת מלחמה

שמירה על כושר גופני בתקופת מלחמה היא משימה מאתגרת במיוחד בשל הלחצים והחרדות הנלווים למצב. פעילות גופנית מסייעת לא רק לשמירה על הבריאות הפיזית, אלא גם לשיפור המצב הנפשי. היא יכולה להפחית חרדה, דיכאון ולחץ, ולספק תחושת הצלחה והישג. סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן, ראש מדור הכושר הגופני במכללות הצבאיות, בריאיון ל"קול המערכות" על אימוץ אורח חיים בריא בזמן מלחמה, מאילו הרגלים כדאי להימנע ומה כדאי ליישם

לשאלת מקומה של מלחמת דבורה - הערות לסיכום הדיון

קוראות וקוראים יקרים

בשעה טובה אנו משיקים את אתר "מערכות" החדש עם מנוע חיפוש, כתבות מוכוונות דיגיטל, סרטונים וכמובן הגיליונות של כתב העת בפורמט מקוון. פרטים בפנים

הגזרה – הפינה הלשונית של מערכות – האבולוציה של החירום

היא ניזונה ממלחמות וקופאת בעיתות שלום – כבר אלפי שנים שהמילה חירום משתכללת ויוצרת ביטויים חדשים, משעת חירום ועד נחיתת חירום, ואפשר לנחש מדוע מאה השנים האחרונות הן תור הזהב שלה. מתי דוברי העברית לא השתמשו כלל במילה חירום? באיזו מלחמה נולד הצירוף מצב חירום? ואיפה מתועד שלב ביניים נדיר בתהליך הלידה של צירוף חדש?

על מחקר "עלות תועלת" במערכות נשק מודרניות

כללי המשחק של העימותים האסימטריים

״בניגוד לחמאס, חזבאללה אינו ארגון קטן וחלש. לא ניתן להגיד שהוא אינו מורתע מישראל, אך ההרתעה היא הדדית. הצד החזק, כלומר ישראל, מהסס לחרוג ולעלות מעבר לרף הסלמה מסוים. פה לחלוטין הם ריסקו את כל כללי המשחק ולכן אנו מגיבים בהתאם. כללי המשחק נשברו ב־7 באוקטובר. צה״ל מראה הישגים יוצאי דופן בלבנון, מחסל אנשים ומפקדים בכירים, דברים שלא העזנו לעשות ב־30 השנים האחרונות״. ד״ר דניאל סובלמן, מהמחלקה ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, בריאיון ל״קול המערכות״ על כללי המשחק של העימותים הא־סימטריים באזורנו. מדוע יש כללי משחק? מדוע שישראל תסכים ליצור כללי משחק?

גנטיקה בחזית המערכה

לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר״. אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין