מציג עמוד 27 מתוך 450 תוצאות
הצעה לגישה שונה מהגישה המקובלת בצה"ל לתיאור הקשר בין החשיבה וקבלת ההחלטות בדרג המדיני, ובין האופן שבו הדרג הצבאי המקצועי מתכנן ומבצע מבצעים צבאיים, בעיקר בהקשר המבצעים המוגבלים
ההתקדמות הטכנולוגית מאז המצאת המחשב האלקטרוני הינה אחד התהליכים המרתקים ביותר במאה ה־20. למחשבים יש כיום תפקיד מרכזי בניהול חיינו, ואנחנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, כחלק טבעי מן הסביבה שלנו. לא כך היה הדבר בסוף שנות ה־50, עת הוחלט במערכת הביטחון להיכנס לתחום המחשוב. להחלטות האלה נדרשו אז העזה, דמיון פורה ויצירתיות. הודות לכך, ניתן היה לבנות מן היסוד תשתית מחשוב לאומית, ועימה ליצור נוהלי עבודה, מילים ומונחים בשפה העברית, שכיום הינם חלק משפת היום־יום שלנו. בחזית המחשוב, ספר המורשת של ממר"ם, מרכז המחשבים בצה"ל, מציג את הייחודיות של היחידה ואנשיה לדורותיהם. בספר מתוארים החלומות והגשמתם, הסיפורים, הקטנים והגדולים, של היחידה ושל האנשים שהגו את הרעיונות, פעלו בנחישות להגשמתם, ובנו ארגון המצוי בשינוי מתמיד. שבפעילותו מגולמים ידע וערכים. בספר מתוארים פרקים לא מוכרים בתולדות המחשוב בארץ, ההחלטות המקצועיות הגורליות, והסיפורים האנושיים המלווים אותם. פרספקטיבת הזמן מחדדת ומבליטה את חשיבות מפעלם של אנשי ממר"ם ואת תרומת היחידה לבניית תשתית המחשבים בישראל. את הספר כתבה עמירה שחר, היסטוריונית וחוקרת במחלקה להיסטוריה של צה"ל. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF" • לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה קריאה מהנה
מודל הערכת הנזק המקדים נועד בראש ובראשונה לתת מענה לפערים בקבלת ההחלטות בניהול אירוע רעידת אדמה, אך רלוונטי לכל אירוע חירום באשר הוא. המודל יכול להעניק למדינה ולצבא כלים להתמודד עם תרחישי איום שונים
לחזבאללה יש דפוסי חשיבה והתנהגות קבועים הנשענים על מסורת, ניסיון ותרבות. הודות להבנה של הדפוסים האלה יכולים גופי המודיעין וקבלת ההחלטות בישראל להיטיב לאפיין ולהעריך את ההתנהגות של חזבאללה במערכה
הלגיטימיות של הפעלת כוח תלויה באיכות של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ולא בספקולציות שונות על נושאים שאינם במסגרת המומחיות היחסית של הצבא. לגיטימציה צבאית היא בראש ובראשונה תוצר של מקצועיות צבאית
כדי לספק לקהילות שונות, המאופיינות בתרבות שונה, מענה מותאם בחירום, יש הכרח לכלול בתהליך קבלת ההחלטות שיקולים הכוללים כשירות תרבותית. מדובר בנדבך חשוב המעצב את גיבוש המענה בחירום ומשפיע על החוסן הקהילתי
העיסוק באיסוף הנייח ברמת האוגדה, החטיבות והגדוד במחלקות ההגנה הוא ליבתי ויישמר ללא קשר למפקדים. לעומת זאת, האיסוף הנייד אינו נושא המצוי בליבת ההגנה, והוא עשוי שלא להביא תוצר וערך מבצעי איכותי אם מפקדים לא יאפשרו יוזמה ואומץ לב. יש להפוך את הצוותים הלוחמים לרגל נוספת בהגנה, בדומה לאיסוף הנייח
אופן מימוש ומיצוי מערך המילואים קשור באופן הדוק לבחירות האסטרטגיות והמערכתיות של מקבלי ההחלטות. במצב העניינים הנוכחי ניתן להעריך כי מרכז הכובד של המילואים הוסט למפקדות ולעורף, בדומה לפני המלחמה והלחימה העתידיים ככל הנראה העורף יהיה פגיע יותר, ופעילות המפקדות, המסוגלות לייצר – תפוקה מבצעית במרחב הלחימה באמצעות תשלובת של מודיעין ואש, תהיה משמעותית יותר
במבט של עשרים וחמש שנים לאחור אנחנו מופתעים לגלות, כי לגבי מלחמת ששת הימים קיימות עדיין כמה שאלות לא פתורות. ליבון משותף של הדברים על־ידי מקבלי ההחלטות במדינות השונות - כמו שנעשה בוושינגטון בחודש יוני 1992 - יכול להסיר את הערפל מעל כמה אירועים. על רקע ועידת השלום, ראוי להאיר בדברים הבאים כמה סוגיות לגבי אירועי מאי-יוני 1967, ובעיקר לגבי הרקע המדיני של המלחמה
בקרב חלק מהמפקדים בצה"ל קיים עדיין חשש מפני מעורבות היועץ המשפטי בתהליכי קבלת ההחלטות בעת לחימה - חשש הנובע ברובו מההערכה שהייעוץ המשפטי שיינתן יגביל את הכוחות ויסכל פעולות נחוצות, ויסודו בתפיסה מוטעית של תפקיד היועץ המשפטי. המאמר שלהלן מנסה לשרש את התפיסה השגויה הזאת ולהבהיר מדוע זהו האינטרס של המפקד לקבל ייעוץ משפטי אף בעת לחימה