ניתוח קרב: עקרונות ההתקפה בקרב על הואה

קרב ההתקפה של חטיבה 1 של המרינס שנערך בעיר הואה במלחמת וייטנאם, מיד לאחר מתקפת "טט", אִ פשר לכוחות בשטח להביא את רוב עקרונות ההתקפה לידי ביטוי בצורה טובה. קרב זה מאפשר בחינה של עקרונות אלו בלחימה מול אויב גרילה, בשטח בנוי ורווי אוכלוסייה, ויכול אף ללמד על המערכות הקרובות שבהן צה"ל עשוי לקחת חלק

לחימה בערים: אתגר ישן-חדש

על אף השאיפה לעקוף את העיר ולהימנע מלהיכנס אליה, בעתיד הקרוב נראה כי אין דרך אחרת לנטרל את האיום על העורף, ועל כן אין מנוס מלחימה מסוג זה

מה בין טכנולוגיה לפסיכולוגיה צבאית

האתגר: הופעתן של טכנולוגיות חדשות (דוגמת ה־data big ,שיפורים אלגוריתמיים, מחשוב בענן, שיפורים בתקשורת וחומרות קצה חזקות יותר מבעבר) מאפשרת סוגים חדשים של לחימה וקוראת תיגר על תפיסות היסטוריות של שדה הקרב. הטכנולוגיות החדשות משנות גם את עולם הפסיכולוגיה הצבאית ואת שלל הממשקים שבין פסיכולוגיה ובין צבא ולחימה. לפסיכולוגיה הצבאית המשתנה תפקיד חשוב עוד יותר בעידן הנוכחי, כאשר ההצלחה בשדה הקרב החדש מושפעת מהתפיסה והחשיבה האנושית בנוסף להישגיים צבאיים מסורתיים.

לא ניתן להביס גרילה! האומנם?

לאחר שנתיים של לחימה ישראל לא הכריעה את חמאס, שבחרה בלוחמת גרילה, לא כי הדבר בלתי ניתן לביצוע, אלא מאחר שפעלה מדינית וצבאית בניגוד לעקרונות שעל פיהם פעלו מדינות עם צבאות סדירים שהכריעו בעבר ארגוני גרילה

השאיפה לכורדיסטאן עצמאית

הכרזה כורדית על עצמאות תגרום להשלכות גיאופוליטיות אסטרטגיות עבור השחקנים הדומיננטיים באזור ועבור מדינת ישראל בפרט

פרק ט: האטה, ושוב האצה

כמו לאכול מרק בסכין

האם מדובר במשחק מילים?

המלחמה באוקראינה – הלוגיסטיקה תכריע את המערכה?

האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם

מדיניות של מידור: תפקידה של טורקיה במלחמת רוסיה – אוקראינה