לחימת חזבאללה לצד הצבא הרוסי בסוריה והשפעתה על המלחמה הבאה מול צה"ל

מורשת החטיבה

החוזים למזרח התיכון

מה ניתן ללמוד מקרב מחנה "פגה"

הגנה פסיבית ממתינה ליוזמת האויב, כך פעלו רוב הגזרות לפני המלחמה. לעומתה, הגנה אקטיבית מאלצת את המגן להפתיע ולהכות באויב בכל הזדמנות. בשנים האחרונות האופן שבו פעלנו בגזרות השונות היה צורת קרב בט”ש, שאיננה קיימת בתו”ל של צה”ל או בצבאות אחרים. לא תמיד אפשר לבצע הגנה לפי ההלכה, אך עלינו לדעת לתרגם את התורה למצב הקיים

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

מגזין סוף השבוע של מערכות - 21 בנובמבר 2024

מאמר על ניצחון תבוסה ובקרב מול הג'האד בעקבות מאמרו של ד"ר שגיא פולקה משבוע שעבר / מאמר חדש על תקומת ההגנה המרחבית / 51 שנים לוועדת אגרנט / ריאיון על למידה מתמדת תוך כדי לחימה / השבוע לפני למעלה ממאה שנים - סיום הקרב על הסום

מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 בנובמבר

מאמר על מודל האימונים החטיבתיים המתמשכים כתשתית למוכנות לתמרון עתידי / פודקאסט שקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים / 100 שנים להולדתו של סר דיוויד סטירלינג - מפקד הרפאים / 60 שנים לקרב יא דראנג / סקירת ספרות מאת חניך מחזור א' בתוכנית ארז

מגזין סוף השבוע של מערכות - 17 באוגוסט 2023

המלחמה באוקראינה – תובנות ולקחים עיקריים משנה וחצי של לחימה / חישוב המסלול מחדש של הודו במלחמה / 17 שנים למלחמת לבנון השנייה: אסטרטגיית ההכלה, מהלך קרקעי מוגבל ומלחמה מסוג אחר / מלחמת ששת הימים ברמת הגולן – לא מה שעולה לכם לראש / כלים שלובים – הפרק השלישי בסדרה: על התקופה שממלחמת לבנון הראשונה ועד סוף שנות ה־90 / מארגון מיליטנטי למפלגת שלטון: שנתיים להשתלטות המחודשת של הטאלבאן על אפגניסטאן / הרצאתו של תא"ל אורן גיבר, ראש מנת"ק, על שדה הקרב העתידי

מבוא

פרק חמישי: הבקרה כמוסד קהילתי