מציג עמוד 26 מתוך 511 תוצאות
בגיליון: מה לקחת מתיאורית המלחמה: צורות, "משקפיים", או פרשנות בהקשר? / "בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / דברים שרואים משם גם רואים מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן" / המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד: לחימת גדוד 202 במבצע "צוק איתן"
המאבק בין החימוש התוקף והפלטפורמה הלוחמת קיים מאז ומעולם, כאשר את סדר היום מכתיב התוקף. על אנשי הפיתוח והמדענים לדאוג כי מדף הטכנולוגיות יהיה עמוס בפתרונות
הגנה פסיבית ממתינה ליוזמת האויב, כך פעלו רוב הגזרות לפני המלחמה. לעומתה, הגנה אקטיבית מאלצת את המגן להפתיע ולהכות באויב בכל הזדמנות. בשנים האחרונות האופן שבו פעלנו בגזרות השונות היה צורת קרב בט”ש, שאיננה קיימת בתו”ל של צה”ל או בצבאות אחרים. לא תמיד אפשר לבצע הגנה לפי ההלכה, אך עלינו לדעת לתרגם את התורה למצב הקיים
פעולה יבשתית רחבת היקף בעזה ובהמשך בלבנון, מעלה לדיון מגוון תחומים הקשורים לפעילות כוחות היבשה, שלא הופעלו באופן כזה מזה עשורים. אחד מהם הוא דפוס הפיקוד בכוחות היבשה, אשר מקובל כי לו שני קצוות מנוגדים: יוזמה ופיקוד משימה/מבוזר ופיקוד פרטני/ריכוזי. המאמר עוסק בדרגי גדוד ועד פיקוד. הוא מתחיל בהצגת קווי דמיון ואחר כך מנסה לזהות הבדלים בדפוסי הפיקוד בין הפעולה היבשתית ההכרעתית בצפון עזה ובין ההתקפה היבשתית המתוחמת לעיצוב מרחב הגבול בלבנון. לפיקוד משימה יש חשיבות רבה בהגברת אפקטיביות כוחות היבשה במלחמה, וההמלצות מובאות בראי ההכנות למלחמה עתידית הכרעתית, רחבת היקף ומרחב בלבנון
״הדבר הכי משמעותי בלמידה המבצעית של חיל האוויר במהלך המלחמה הזו הוא היכולת לקלוט אמצעים חדשים וגופים חדשים, כלומר ללמוד תוך כדי תנועה איך אנחנו משנים את הצורה שלנו בתוך המרחב. לא רק לפעולה הבאה, אלא גם לפעולות הבאות". סא"ל (מיל') ציקי שכטר, מצוות הלמידה של ראש להק אוויר בחיל האוויר, בריאיון ל"קול המערכות״ על הלמידה המבצעית בחיל האוויר ומה מאפיין את הפעילות ב"חרבות ברזל"
