מציג עמוד 26 מתוך 2601 תוצאות


צבא עיראק במלחמת יום הכיפורים

סוריה - לאן?
מאמרו של רס"ן עופר שמואלי ( "הדוקטרינה הצבאית בעידן הנשיא בשאר אסד", מערכות 406 , אפריל 2006) הוא חשוב , משום שהוא מזכיר לנו שיש לנו עוד שכנים חוץ מהפלסטינים והאיראנים. עם זאת לא ענה שמואלי במאמר על השאלה המרכזית : לאן בעצם מועדות פניה של סוריה : לגיבוש דוקטרינה הגנתית לחלוטין או שמא לגיבוש דוקטרינה הגנתית בעלת יכולת התקפית לא מבוטלת?

הדוקטרינה הצבאית הסורית בעידן הנשיא בשאר אסד
השינויים הדרמטיים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית של סוריה מספקים לצבא סוריה חלון הזדמנויות ייחודי לעדכן את הדוקטרינה הצבאית שלו באופן שעשוי לאתגר את הנחות העבודה הקיימות בצה"ל בנוגע לתפיסת האיום וכתוצאה מכך גם בנוגע לתפיסת ניהול המערכה בזירה הצפונית

אידיאולוגיה הרסנית: כך סירס סטלין את הצבא האדום
מרגע הקמתו של הצבא האדום ראתה בו המפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות אחת מהזרועות המהפכניות שלה, ולכן גם אילצה אותו לאמץ תורות לחימה שעלו בקנה אחד עם הפרשנות שלה למרקסיזם. ההתערבות האידיאולוגית הבוטה הזאת הייתה הרת אסון לצבא האדום

צבא ההיי־טק וצבא הפרשים: כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה
ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת

השאלה איננה איך החדר נראה, אלא איך מדברים בו
המאמר בוחן את כשלי ההתרעה של קהילת המודיעין הישראלית לאורך עשרות שנים, ובראשם מחדלי 1973 ו-2023, ומערער על ההנחה בדבר יכולתה לספק התרעות מהימנות לאירועים מדיניים וצבאיים דרמטיים. אף שנעשו ניסיונות חוזרים לתקן כשלים אלה באמצעות רפורמות ארגוניות במודיעין, שורש הבעיה עמוק יותר, והוא נעוץ בתרבות הדיון ובדינמיקה שבין הדרגים הצבאי והמדיני. המאמר מדגיש את השפעתם של היררכיה נוקשה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה על תהליך קבלת ההחלטות, וטוען כי שינוי מבני לבדו אינו יכול להבטיח שיפור. כדי להפיק לקחים אמיתיים ולהימנע מכשלים עתידיים, נדרש שינוי רחב היקף בתרבות האסטרטגית הישראלית, אשר יקדם פתיחות מחשבתית, דיון ביקורתי והכרה בממד הפוליטי-אנושי של תהליכי ההערכה וההתרעה

קרבות בכף היד - קרב הייסטינגס
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

יחידת "רפאים" לאן?
יחידת "רפאים" הוקמה במטרה להיות קטר לשינוי שאר יחידות הצבא. לאחר סקירה של יחידות כדוגמתה בצבאות בריטניה, ארצות־הברית וספרד, נראה כי יש דמיון נרחב בין היחידות בצבאות הזרים ובין יחידת "רפאים", אך הבדל מרכזי אחד - היחידה הרב־ממדית בצה"ל בוחנת בין היתר שינוי תפיסתי נרחב במבנה הצבא, שאינו מסתכם בשינוי דרך הפעולה אלא כולל שינוי מבני, תפיסתי וטכנולוגי

ההשפעה ההדדית בין שינויי האקלים ובין מערכות צבאיות
ועידת האקלים בגלזגו הדגישה את החשיבות של הטיפול בשינויי האקלים ובהשפעת השינויים על האדם, החי והצומח בעולם כולו. הצהרותיהם של ראשי מדינות על הרצון להוביל את ארצם ל"אפס פליטות פחמן" בעשורים הקרובים, יחייבו גם את הצבאות להשתתף ב"משחק" החדש