נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה

צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?

לא "מלחמה משלו"

מאמר זה בוחן את הסיוע האווירי ההתקפי שנתן חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב לכוחות היבשה המתמרנים בשלבי הלחימה המרכזיים בעזה במלחמת חרבות ברזל. לאחר סקירה קצרה של תולדות שיתוף הפעולה אוויר-יבשה ופירוט ההתפתחויות בתחום הסיוע האווירי ההתקפי בעשור שלפני המלחמה, עולה טענה כי הסיוע האווירי ההתקפי באמצעות מטוסי קרב במלחמה זו היה חריג לחיוב ביחס להיסטוריה הצבאית הישראלית. בין הסיבות לכך ניתן למנות את תהליכי בניין הכוח והאימונים לפני המלחמה, שינויים תהליכיים שנעשו תוך כדי המלחמה, הקצאת חימושים רחבה על ידי המטכ"ל ומספר גורמים הייחודיים לתנאי הלחימה בעזה. ייתכן כי אופי הסיוע במלחמה זו הוא גם תוצר של שינוי תרבותי בחיל האוויר, שביטויו הוא מדידת ההצלחה של פעילות החיל דרך הצלחת הכוח המתמרן. בהמשך מובאת השוואה בין המלחמה הנוכחית למלחמת לבנון השנייה (2006), מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) ומבצע צוק איתן (2014), ובסיום מוצגות תובנות לגבי סיוע אווירי התקפי במלחמה עתידית בלבנון שתכלול תמרון רחב היקף

בין המערכות 1: מאי-אוגוסט 2020

בגיליון: פנדמיה בישראל – תסריט דמיוני או מציאות אפשרית? / CBT – כיצד יכולה הגישה הקוגניטיבית התנהגותית לתרום צה"ל ולמפקדיו? / האדם שבזום ינצח? צה"ל והמרחב האפליקטיבי / תורת הלחימה הרב־ממדית בצבא ארצות־הברית / יעילות תוכנית אימונים אינטרוולית לשמריה על כשירות לוחמים במרחב מוגבל / שטח הריגה – ספר חשוב לכל מ"מ ומ"פ / כיצד ניתן לפתח חוסן ארגוני לקראת אירועי חירום ומשבר

התעצמותו של חיל הים המצרי

בעשורים האחרונים תהליך בניין הכוח של חיל הים המצרי מאפשר לו לשדרג את כליו באופן חסר תקדים. השילוב בין פלטפורמות חדשות, אמצעי לחימה חדשים, הכשרה מערבית, אימונים משותפים עם כוחות בין־ לאומיים והניסיון המבצעי שנצבר בשנים אלו, יובילו את חיל הים המצרי לשינויים אסטרטגיים ואופרטיביים בתורת הלחימה שלו

לחימה אסימטרית ותפיסת הביטחון של ישראל

בגלל נחיתותה הבולטת של ישראל מול אויביה במשאבים, בשטח ובכוח אדם עליה ליצור בכל עימות - בין אם נגד מדינות ובין אם נגד ארגונים - אסימטרייה שבה תביא לידי ביטוי את יתרונותיה היחסיים ותבטל את יתרונותיהם היחסיים של אויביה

עלייתו של "הגל הירוק" -התעצמות הזרם האסלאמי בצל הטלטלה האזורית-וההשלכות על ישראל

התחזקות הזרם האסלאמי היא מאפיין מרכזי של הטלטלה האזורית וביטוי להשתנות העמוקה של החברות במרחב. מבחינת ישראל אין הכרח בהתפתחות עימות בינה לבין המרחב האסלאמי ”החדש“, וייתכן דו-קיום ממושך, גם אם שברירי וקר

לאן נעלם התמרון?

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מכים רבים בצה”ל על חטא העדפתה של האש על פני התמרון, והצבא - כך נראה - חוזר לתפיסת ההפעלה המקורית שלו שבמרכזה עמד המהלך המתמרן של כוחות היבשה. אבל הנסיבות שהביאו להעדפת האש על פני התמרון - ובהן שינויים עמוקים בחברה הישראלית ובסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל - לא נעלמו, וספק אם חזרה לתפיסת ההפעלה שפותחה בשנות ה-50 וה-60 ולצורת תמרון שעוצבה בדמותה של מלחמת יום הכיפורים היא אכן התשובה הנכונה לאתגרים הנוכחיים של ישראל

מבוא

בשעה 06:29 בשבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023 , פתחה חמאס במתקפת פתע מרצועת עזה שזעזעה את ישראל. גלי ההדף של המתקפה הרצחנית ושל המלחמה שהתחוללה בעקבותיה גרמו לשינויים טקטוניים ברחבי המזרח התיכון כולו, ישפיעו לאורך שנים על עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני ויעצבו מחדש היבטים עמוקים בתפיסת הביטחון, בפוליטיקה ובחברה הישראלית. קהילת המודיעין של ישראל, שנתפסה עד אותו רגע כאחד מסמלי העוצמה של ישראל וכמופת של חדשנות, יוזמה ויצירתיות, נחשפה בכישלון החמור בתולדותיה

מכונת הלמידה

חדשנות צבאית יכולה להיות פרי מאמץ אינטלקטואלי של הוגי דעות צבאיים בעלי חזון מרחיק לכת והיא יכולה לנבוע מתגובה לנסיבות משתנות. שני מנגנוני הלמידה האלה חשובים, אך חיוני שיתקיימו זה לצד זה ולא שהאחד יבטל את האחר. על ספרו של ד"ר דימה אדמסקי, תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב, מערכות, 2012 ;222 עמודים

שחיתות שלטונית בישראל