מציג עמוד 26 מתוך 277 תוצאות
מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
על אף "הזכויות" בהצהרת החוקה הסורית החדשה, הסדר הפוליטי החדש שנוצר כונן מערכת פוליטית שבה הנשיא נהנה מחופש פעולה מרבי, וממנגנון אסלאמיסטי שלכאורה אמור להקל עליו להתמודד עם כל אתגר – פנימי או חיצוני. האם יש בכך כדי לרמז על הכיוון ששלטונו יבחר כלפי ישראל והאזור?
מאמר חדש על מסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש" / פודקסט מערכות: על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות, איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו וכיצד טכנולוגיה זולה של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות / ההצהרה החוקתית של נשיא סוריה אחמד אלשרע – האם התמתן? / מאמר חדש על 7 באוקטובר כהפתעה בסיסית–אבסורדית / הפרק האחד עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / על אסטרטגיות נסיגה וחשיבות השליטה באש על שטחי מפתח בקרב על מאגר צ'וסין
ספרו של ג'ון ספנסר Connected Soldiers מלא במפקדים וחיילים שאינם מתאימים למודל האידיאלי, ומראה כי גוון הצבע של הדשא של השכן שונה, אבל לא בהכרח ירוק יותר. חלק גדול ממנו רלוונטי למפקד הישראלי, שיכול לכל הפחות להתנחם בעובדה שהוא אינו הראשון המתמודד עם הבעיות – ואולי להציע מסלול לפתרונן
אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית מבול אלאקצא, שפורסמה ביוני 2025, היא נקודת ציון מהותית לניתוח ההתפתחות האידיאולוגית של חמאס מבחינת גבולות פלסטין, ההתנגדות ושיקולי עלות-תועלת שעלו ברחבי העולם המוסלמי בעקבות פרוץ "חרבות ברזל", והאם רואה חמאס את המחיר הכבד ששילמה רצועת עזה כנחוץ, חיוני ומובן לשם המתקפה על ישראל
ספר חדש יצא לאור! המודיעין ושבעה באוקטובר / 33 שנים לאסון צאלים ב' – מאמר שבחן את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לתהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל / 30 שנים להירצחו של יצחק רבין / ביקורת על הספר פוסט לוחמה פסיכולוגית / מאמר על הסיוע המנהלתי בעימות המוגבל הא־סימטרי, ועל תובנות בראי "חרבות ברזל" / פודקסט על הלמידה המבצעית בחיל הלוגיסטיקה / פרידה מסגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני
התרגילים בצה"ל כמעט אינם מתרגלים הגנה, וכמובן שכמעט לא טיהור מרחב, מכיוון שהם לרוב "משעממים" ודורשים המון זמן, שאינו נמצא בשפע בלבנות האימון. את צורות הקרב בואו נשאיר כפי שהן, ונשקיע יותר בללמד את המפקדים את הקיים ולא להוסיף עליו
הספר, פרי של שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ו"מערכות", מבקש לצלול אל שורשי הכישלון המודיעיני ולהציב בפני הקורא הישראלי תשתית לחשיבה אסטרטגית על המודיעין בישראל
מאמר זה מבקש להשוות בין שני כשלי ההתרעה החמורים בתולדות קהילת המודיעין הישראלית: מלחמת יום הכיפורים (1973) ומתקפת חמאס (2023). חרף פערי מידע והקשרים שונים, ניתוח השוואתי של אחריות ארגונית, קונספציות שגויות, תפקוד האיסוף ותהליכי מחקר והערכה, מאפשר לזהות דפוסים דומים ושונים בשני המקרים. בעוד כשל 1973 נבע בעיקר מבעיה הערכתית, כשל 2023 שיקף במידה רבה גם כשל איסופי חריף - למרות גישה נרחבת למידע. המאמר מצביע על הזנחת תחומי איסוף קריטיים, דבקות עיוורת בקונספציה של "חמאס מורתעת" בכל הדרגים, והתעלמות ממידע איכותי שהתקבל. כמו ב־1973, גם ב־2023 כשלו מנגנוני הבקרה והספק בתוך מערכות המחקר, והדרג המדיני לא אתגר את הערכות המודיעין. התוצאה – הפתעה מוחלטת וחוסר מוכנות מהותי – מדגישה את הפער בין עוצמת יכולות המודיעין ובין חולשת השימוש בהן