מציג עמוד 26 מתוך 1074 תוצאות
המאמר עוסק בהשפעת התרבות הארגונית באגף המודיעין על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת. הוא מציג מתחים ארגוניים, כגון בין עבר לעתיד, בין טכנולוגיה למחקר ובין היררכיה לנועזות מחשבתית. המאמר מזהיר מפני השתקה ותוקפנות כלפי דעות חריגות, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של אקלים ארגוני בטוח המאפשר שיח פתוח וביקורתי כתנאי לשיפור תפקוד הארגון והפקת לקחים לעתיד
עלה לאוויר! גיליון 6–7 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל / לאחר הסיכולים האחרונים של בכירי חמאס וחזבאללה – פודקסט על סיכולים ממוקדים ועל הקריטריונים לביצועם / בעקבות האירועים בשדה תימן ובבית ליד – על האזור האפור ביחסי צבא-משטרה / 110 שנים למלחמת העולם הראשונה
במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה
החולשה בה נתונה הנהגת תנועת "האחים המוסלמים" למעלה מעשור אינה מונעת ממנה לצייר תמונת ניצחון של המחנה האסלאמיסטי על אויביו, בין היתר באמצעות שימוש במערכת אלטופאן אלאקצא. ועדיין נראה כי הפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית איננה מצליחה לשקם את מעמדה, בעיקר בשל הפילוג הפנימי בין שלוש הנהגות מרכזיות: חזית לונדון, חזית איסטנבול וזרם השינוי
ההצלחות הגדולות של אמ"ן בשנים שלפני 7.10 היו, באופן פרדוקסלי, חלק מהסיבות לביטחון היתר ולשינויים תרבותיים, שלא אפשרו לספק התרעה לפני יציאת חמאס למתקפה באותו יום. ד"ר אסף הלר מספק פרשנות מזווית ייחודית על סיבות העומק לכשלון ומציע דגשים לתהליך התיקון בראייה קדימה
המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד
בעימות האסימטרי מוצב איום ישיר על ערך הערבות באמצעות יצירת איום על חלק קטן מאזרחי המדינה. מטרת האיום במקרים רבים היא להביא לשחיקתה של תחושת הערבות ההדדית ולפירורה של החברה כולה. ראוי שחשיבותו של הערך הזה מחד והבנת כוונתם של ארגוני הטרור מאידך יעמדו בפני מקבלי ההחלטות באופן הרבה יותר ברור ומרכזי
רישומה של פשיטת צה״ל על מחנות הצבא המצרי בעזה, ב־28 בפברואר 1955, חרג מעבר לכל פעולה אחרת שבוצעה עד אז – ומבחינות מסוימות גם מעבר לכל הפעולות שבאו אחריה
מאמר חדש על הסכנה האסטרטגית ממזרח / מורה נבוכים למיליציות בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים / הפרק השמיני והאחרון בסדרת הפודקסטים "על התמרון" / מערכות עומק למנגנון התחקור המטכ"לי שקם במבצע "צוק איתן" / 27 שנים לשרפה בסלוקי / על קשיים ומכשולים באסטרטגיה