מנהיגות המפקד בשדה הקרב

בעקבות "צוק איתן" כותב מג"ד צנחנים על השאלה שמעסיקה מפקדי צבא משחר ההיסטוריה: כיצד נוטעים מוטיבציה בלב הלוחמים?

דברים שרואים משם רואים גם מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן"

אחד ממאפייניו הייחודיים של המקצוע הצבאי הוא שלרוב בעל המלאכה אינו עוסק בו רוב הזמן. על כן יש חשיבות גדולה ללימוד המתרחש במלחמות, בעבר ובהווה, לטובת אתגרי העתיד. עליית תחום האוסינט המופרט – מהמלחמה באוקראינה ועד "בית וגן" בג'נין – כמקרה בוחן

תוכן העניינים

פרקטיקות מנהיגותיות של הדרג הטקטי בשדה הקרב העתידי

הטכנולוגיה הופכת את תפקיד המפקד לדואלי, באופן שבו היא גורמת לו לפעול בד בבד בשני "עולמות מקבילים". באחד מהם הוא המרכז, ומשמש כמקבל ההחלטות וכמעצב המציאות; ובאחר הוא חלק מרשת שלמה, שלא פעם דוחקת אותו לעמדת השפעה משנית. על המפקד להרכיב לעצמו סל מאפיינים ופרקטיקות שיאפשרו לו הסתגלות מהירה והתארגנות מיטבית

מערכות עומק: שיח' יוסף אל־קרצ'אוי – מעצב הפרגמטיזם האסלאמי

ב־26 בספטמבר 2022 מת שיח' יוּסֻף אל־קַרַצַ'אוִיּ, מי שיכול להיחשב אחד מגדולי אנשי הדת והפוסקים הסונים בימינו, ובעל השפעה אדירה על סוגיות מרכזיות שהאומה המוסלמית התמודדה עימן בעשורים האחרונים, ובראשן הסוגיה הפלסטינית והיחסים שבין אסלאם ומערב. קרצ'אוי גיבש אסכולה בשם וַסַטִיַּה (בתרגום מילולי: אמצע). זרם זה צמח מתוך תנועת "האחים המוסלמים" שקרצ'אוי היה חברה הנאמן ואחד מתלמידיו המובהקים של מייסדה, חַסַן אל־בַּנַּא. את עקרונות זרם הוסטיה, ביטוי לפרגמטיזם אסלאמי בגבולות השריעה המאפשר מרחב תמרון ניכר, אימצו הן תנועת חמאס והן התנועה האסלאמית בישראל, על אף ההבדלים המשמעותיים ביניהן. מערכות עומק זה מציג בקצרה את מהות זרם הווסטיה, כפי שעיצבו קרצ'אוי, ומתמקד בהשפעתו האידיאולוגית-תיאולוגית של קרצ'אוי על הג'האד ועל המאמץ המלחמתי של חמאס נגד ישראל. כמו כן המאמר מנסה לסכם את עיקרי מורשתו של קרצ'אוי לדורות המוסלמים הבאים. המסמך חשוב לכל מי שמנסה להבין לעומק את השורשים האסלאמיים של תנועת חמאס, את דרך הלחימה שלה והאופן שבו היא מנהלת את מאבקה נגד ישראל, ופותח צוהר להבנת דפוסי ההתנהגות הפוליטית של תנועה כמו רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת), שהיא יוצאת חלציה של התנועה האסלאמית בישראל, הפלג הדרומי. המחבר, ד"ר שגיא פולקה, הוא עמית מחקר לימודי אסלאם במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל־אביב. מחבר הספר Shaykh Yūsuf al-Qaraḍāwī – Spiritual Mentor of Wasaṭī Salafism איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.

האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות

עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת

לא על הכטמ"ם לבדו

במהלך שני העשורים האחרונים זינק בחדות היקף השימוש בכטמ”מים (כלי טייס מופעלים מרחוק) תוקפים, להבדיל מכטמ”מים לתצפית ולסיור בלבד, המצויים בשימוש מאמצע המאה ה־20. מגמה זו עוררה דיון בשאלה האם מדובר בעוד כלי מלחמה, המשתלב בכוחות הלוחמים לצד הכלים המסורתיים, או שמא תכונותיו הייחודיות יוצרות מהפכה בשיטות הלחימה ובלוחמה בכלל. הדיון בנושא הסלים בעקבות המלחמה בנגורנו־קרבך, המלחמה הראשונה שבה הופעלו כטמ”מים תוקפים בעצימות גבוהה במסגרת מלחמה עצימה בין צבאות מדינתיים. תיאורים רבים של המלחמה מציגים אותה כחד־צדדית ובה כטמ”מים תוקפים אזריים פגעו קשות בכוחות היבשה הארמניים, בעוד כוחות היבשה האזריים התקדמו בעקבות השמדת האויב מהאוויר וביססו את אחיזתם בשטח, תוך לחימה מעטה בלבד. האם המציאות של המלחמה אכן הייתה כזו? וגם אם כן – האם אפשר היה להשיג תוצאות דומות באמצעות מטוסי קרב מאוישים? הספר בוחן לעומק את מהלכי המלחמה ומציג מסקנה ברורה: אף שבלי הכטמ”מים התוקפים האזרים לא היו מנצחים, התיאור של ניצחון באמצעותם בלבד מוגזם. הכטמ”מים התוקפים תרמו רבות לניצחון, אך לא חסכו מכוחות היבשה קרבות עקובים מדם. כמו כן, מרבית תרומתם הייתה יכולה להינתן גם באמצעות מטוסי קרב מאוישים מתקדמים. עם זאת, לא הייתה לאזרים היכולת הכלכלית לרכוש ולקיים כוח אווירי בעל כמות מספקת של מטוסים כאלה, וכאן עיקר תרומתם של הכטמ”מים התוקפים – עוצמתם נחותה משל מטוסים מאוישים, אבל הם זולים מהם פי כמה ונוחים מהם לתחזוקה, לאחזקה ולתפעול ולכן צבא אזרבייג’ן יכול היה להצטייד בהם בכמות שהעניקה לו יתרון משמעותי במלחמה. ד”ר עדו הכט הוא עמית מחקר במרכז בס”א למחקרים אסטרטגיים, חוקר מלחמות המתמחה בסוגיית התפתחות ההגות הצבאית, תורות מלחמה ולחימה והתמודדותן עם המציאות של שדה הקרב. בין פרסומיו הקודמים: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים; מבצע “צלבן” (נובמבר–דצמבר 1941) – לחימה במרחב פתוח דליל בכוחות; הקרב באורטונה (20–27 בדצמבר 1943) – לחימה בשטח בנוי במלחמת העולם השנייה

ראש המטה הכללי

שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה

מבחינות אסטרטגיות, מערכתיות וטקטיות רבות מלחמת רוסיה-אוקראינה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למהפכה בעניינים צבאיים שהבטיחו ההוגים. המלחמה חירבה כמה תיאוריות בנוגע להשפעה הצפויה של מגוון טכנולוגיות חדשות, ולעובדה שצבאות קטנים המבוססים על גיוס מתנדבים בלבד יספיקו כדי להכריע מלחמות. לפיכך מבט לעתידה צריך להיעשות בצניעות

דבר העורך

גם כיום, ממרחק השנים ולמרות הִשתנות האויב - תמרון הוא הכלי היעיל, ולעיתים היחיד, שיכול להביא להכרעה במלחמה