מציג עמוד 26 מתוך 462 תוצאות
במאמרו "טנק המרכבה- מכשול לקרב המשולב" (מערכות 373, נובמבר 2000) טוען אל"ם יהודה וגמן כי אין זה סביר להשקיע הון בפרויקט ה"מרכבה" ולהזניח את כל הגורמים האמורים לסייע לטנקים -בעיקר חי"ר וארטילריה. הוא כמובן, צודק, אך הפתרון שהוא מציע לקוי. במקום לפגוע בפרויקט ה"מרכבה" ולדרדר את כוח הטנקים של צה"ל ,יש להעלות את החי"ר ואת הארטילריה לרמה של טנקי ה"מרכבה"
מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף
בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו
מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.
כיצד אפשר להסביר את ממדי הטבח, האכזריות, וההתעללות חסרי ההבחנה באזרחים שבאו לידי ביטוי במתקפת חמאס ב־ 7 באוקטובר? מעבר להוראות מפורשות לכוח התוקף לפעול כך, נקודת המוצא של המאמר היא שלא ניתן להבין מעשים אלו במנותק מגורמי רקע היסטוריים, חברתיים, פוליטיים ודתיים שיצר הסכסוך הממושך ורווי הדמים בין ישראל והפלסטינים בכלל, ואלה החיים ברצועת עזה בפרט. גורמי רקע אלה נידונים בהקשרים של היסטוריה ותאוריה של מעשי אלימות קיצוניים מצד ממשלות, חברות מדוכאות וקבוצות אתניות יריבות במקומות וזמנים שונים. המאמר עוסק גם בהיבט הדתי של מתקפת חמאס ומקומה של תרבות הג'האד וביטוייה המעשיים בימינו בעיצוב דרך הפעולה של חמאס
"כאשר אתה עובר על רשימת ההרוגים בכל סבבי הלחימה מ'עופרת יצוקה' וצפונה, תמצא בני חמולה כזו או אחרת שהיו מעורבים בטרור, בארגון כזה או אחר. אין חמולה שאין בה פעילי טרור, שאינה צבועה בצבעים של טרור. אין חמולה שהיא סטרילית לחלוטין, אין דבר כזה על הגלובוס" ההיסטוריון הצבאי גיא אביעד בריאיון ל"קול המערכות" על החמולות בעזה, בהן זו שחטפה ומחזיקה במשפחת ביבס, או זו שחטפה לפני שנים את גלעש שליט; על היום שאחרי מלחמת "חרבות ברזל", ועל הגורמים המקומיים שיכולים (או אולי לא) להחליף את חמאס
המאמר עוסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על תהליכי פיתוח הידע באמ"ן, תוך בחינה של אימוץ טכנולוגיות ושיטות פעולה מהעולם האזרחי, ובפרט גישת ה"שיבוש". הוא מראה כיצד אימוץ מערכות דואר אלקטרוני, פלטפורמות מבוססות "משיכה", רשתות מידע מבוזרות וכלי בינה מלאכותית יצרו שיפור בתפוקה ובקצב העבודה, אך גם ערערו את מבני האחריות, הבקרה וההיררכיה באמ"ן. המאמר מתחקה אחר הפיכתה של 8200 מיחידת סיגינט ליחידת סב"ר, ובוחן את תהליך השחיקה במעמד הקב"רים ואת התמסמסות ההבחנה בין איסוף למחקר. הכותב מציע לראות בשינויים הללו תוצאה של שילוב בין החלטות מלמעלה ובין יוזמות מלמטה, אך גם כתהליך שלא לווה במנגנוני תיקון ובחינה ביקורתית מספקת. לטענתו, אובדן חגורות ההגנה הפורמליות והבלתי פורמליות באמ"ן היה בין הגורמים לכשל המודיעיני באוקטובר 2023