בין אשליה לתרמית

צה"ל בשנות ה-2000

המשימה הראשונה במעלה של צה"ל היא הניצחון. הדבר נכון גם לגבי הלחימה במסגרת הביטחון השוטף וגם לגבי מלחמה כוללת

שאלות והרהורים על מדיניות ההרתעה

בראייה אסטרטגית, היעד הרצוי של מדיניות הרתעה הוא הרחקת סכנת המלחמה. למדיניות כזאת יש מחיר

הקשר בין אנתרופולוגיה לבין המחקר המודיעיני

במאמר זה יוצג היבט של המחקר המודיעיני, שלדעת הכותב ראוי לתשומת לב רבה יותר מזאת הניתנת לו כיום - הצורך בהכרת תרבותו של היריב

על תרבות הלמידה בצה"ל

דיון על המושג "תרבות למידה" תוך בחינת דפוסי החשיבה והפעולות הרווחות במסגרות הלמידה וההדרכה בצה"ל, והצעת מערכת חלופית

חידוש הציונות

המחבר מתריע על הסכנה הצפויה, לדעתו, למעשה הציוני ולעם היהודי אם לא תיערך רפורמה מעמיקה בהגות הציונית, שהיא המצפן של התנועה כולה

אמצעים נגד איומים של לוחמת מידע

צבא, שפעולתו תלויה במידה רבה בתפקודם של המחשבים ורשתות התקשורת, מוצא את עצמו חשוף יותר ויותר לתקיפה בתחום הזה

התנהגויות וערכים בתרבות הארגונית

לכל ארגון יש ערכים מוצהרים וערכים בפועל, כך גם לצבא. סתירות בין ערכים עשויות ללמד רבות על אופיו של הארגון

השירות בצה"ל - האמנם "שליחות לאומית ולא משלח יד"?

מאז הקמתו השירות בצה"ל לא נחשב מקצוע, אלא לשליחות לאומית. מחיר התפיסה הזאת הוא גרף הביצועים ההולך והיורד של הצבא

החינוך בצה"ל/ "תמורה אזרחית" או "ליבה מעצבת"?

לחינוך בצה"ל יש באופן מסורתי שתי תפיסות: התפיסה "האזרחית" והתפיסה "הצבאית". אין אלה תפיסות עולם מנוגדות. תגובה למאמרו של ד"ר ארז סברדלוב "אזרוח תפקידים בצה"ל" (מערכות 358, אפריל 1998)