פוסט לוחמה פסיכולוגית
האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו
מציג עמוד 255 מתוך 5994 תוצאות
האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו
מאמר מעט שונה בנוף של "מערכות", המתאר חוויות ולקחים של מט"ק חדש לאחר שמונה חודשי לחימה בשטח בנוי. על הכשרת דרג המש"ק בהקשרי קרב משולב ועל מידת העצמאות המוקנית לו בשגרה – מתוך ראייה של הכנת המפקד הזוטר למלחמה
מאמר חדש על הצורך להפריד בין יכולות ותוכניות מלחמה, ובין תפיסות בניין כוח / 14 שנים ל"אביב הערבי" / מאמר על הקשר בין היחס של החברה האמריקנית למלחמת וייטנאם – ומשפחת סימפסון / 80 שנים לקרב על הבליטה / יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל
הגוף שהוביל את המהפכה בסוריה בדצמבר 2024 הוא היאת תחריר אלשאם והעומד בראשו, אבו מחמד אלג'ולאני (אחמד אלשרע). התבטאויותיו לאחר המהפכה נראות לגורמים במערב מתונות בהשוואה להתבטאויותיו מ־2014, אז היה מחויב ארגונית לאלקאעדה, אך יש קשר ישיר בין אלשאם ובין פלסטין. ימים יגידו היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, אך כבר כעת אפשר לקבוע – האסלאם חזר לסוריה
עדכון חשוב (וטרי) למאמרו של יאיר רויטמן על הסכנה האסטרטגית ממזרח, והשאלה האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני / ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק הראשון מאת עפר שלח / מחקר חדש מאת ד"ר לימור פומרנץ־זורין על משמעות השירות הצבאי הטכנולוגי בחיים הבוגרים של נשים וגברים בישראל / מאמר על קרב איפר השני ולחימה כימית כהפתעה מצבית / לציון יום השואה מאמר על תנועת הבריחה שהייתה גשר בין ניצולי השואה לאחיהם החיילים והשליחים שבאו לעזרתם / יום הספר הבין־לאומי ב"מערכות"
ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק השני מאת פרופ' אורי בר יוסף / שוב אמל"ח בסמוך לבית ספר ולבית חולים עם הכתובת של אונר"א – חזרה למאמר על סוכנות שלא נותנת דין וחשבון מיום הקמתה / פרידה מההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג בתאונה טרגית בסוף השבוע האחרון / איך התמודדו בימי קדם עם פרצת אבטחה במשואה, ואיך מכתב עתיד שופך אור על השימוש במשואות / לכבוד יום העצמאות – פרק מתוך הספר צבא וביטחון שכתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
בסוף מאי פרסמה ממשלת סין "מסמך לבן" ראשון מסוגו בנושא "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש", שמבקש לנסח חזון מקיף, הוליסטי ורב־ממדי של ביטחון לאומי, ומהדהד שלושה עקרונות מרכזיים: שימור שלטון המפלגה, הגנה על האינטרסים הלאומיים של סין והובלת המודרניזציה הלאומית. במובן זה הוא מעגן את ההווה, אך בעיקר מכין את הקרקע לעתיד – שבו סין מבקשת לא רק להשתלב במערכת הבין־לאומית, אלא להנהיג אותה לפי תנאיה
העימות הצבאי במאי 2025 בין הודו לפקיסטאן אינו עוד סבב לחימה באזור מתוח, אלא נקודת מפנה בדרכי הפעלת הכוח, בתפיסת ההרתעה ובאופן שבו מתנהלים קונפליקטים בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ובדינמיקה תודעתית. מבצע "סינדור" ומקבילו "עם כלביא" באיראן חודש לאחר מכן ממחישים כיצד ניהול הסלמה מבוקר, תקיפות מדויקות ושימוש מתוחכם ביכולות תודעתיות הופכים לכלים מרכזיים בהתמודדות עם יריבים מצוידים היטב, הפועלים גם בזירת המידע
המחסור בכמות ובאיכות הנתונים מציב מכשול מהותי להטמעה של בינה מלאכותית בתחום הביטחון. השימוש בבינה מלאכותית צריך להיעשות לצד מנגנוני בקרה ופיקוח אנושי ומתוך הימנעות מהסתמכות יתרה על הטכנולוגיה. לצד היתרונות הרבים של הבינה המלאכותית, היא עדיין לא בשלה להחליף את שיקול הדעת האנושי בתחומים מורכבים ובעלי השלכות מהותיות לביטחון ולאסטרטגיה מדינית וצבאית