מציג עמוד 254 מתוך 4286 תוצאות
במלחמת המפרץ שיגרו האמריקנים חימוש מונח יקר מאוד לעבר מטרות זולות בהרבה. סוגיה כלכלית זו נבחנת - לצד סוגיות רבות נוספות הנוגעות להפעלת הכוח האווירי במלחמה- בספר החדש "סופה בשמי עיראק" (המחברים: תומס קיני ואליוט כהן, הוצאת "מערכות" 2000)
מבחינת הפלסטינים הניבו כל ההסכמים עד כה עם ישראל את המשך הכיבוש באמצעים אחרים, ומכאן ההתפרצות האלימה האחרונה
מאז מלחמת יום הכיפורים הולך ומאבד צה"ל את מקומו המרכזי בחברה הישראלית. תרמו לכך לא רק המחדל של 1973 ומלחמות לא פופולריות דוגמת של"ג והאינתיפאדה, אלא גם שינויים עמוקים בערכיה ובראיית העולם של החברה הישראלית. כיום אנו נמצאים בעיצומו של גיבוש מחדש של אופי היחסים בין החברה בישראל לצבא שלה
לאחר נסיגת בריה"מ מאפגניסטן הפנו אלפי המתנדבים המוסלמים את הלהט הדתי שלהם בעיקר לפעולות טרור נגד ארצות-הברית. רק באחרונה הם החלו לפעול נגד יעדים ישראליים
כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ"ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זו ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה
מחלקת ההיסטוריה של צה"ל עדיין לא פירסמה שום מחקר מוסמך שמסכם מלחמה כלשהי ממלחמות ישראל, ולעובדה זו יש השלכות של ממש על צה"ל
בחינה מדוקדקת של המקורות על כיבושה של לוד במלחמת העצמאות מלמדת כי "טבח השבויים והאזרחים" במסגד הגדול בעיר לא היה ולא נברא
אתרים רבים מסקרים את האירועים בשטחים, וכאשר מדברים כיום על "המלחמה התקשורתית", צריך לזכור שהיא כבר אינה מתנהלת רק בטלוויזיה, אלא גם ברשת