מציג עמוד 253 מתוך 7414 תוצאות
קצב הפיתוח של כלי שיט בלתי מאוישים הוא איטי בהשוואה לקצב הפיתוח של כלי טיס בלתי מאוישים. אחת הסיבות לכך היא שהכלים הימיים הבלתי מאוישים אינם תחליף לכלים המאוישים, אלא חלק משלים בלבד שנזקק להגדרת צורך ולהתאמת התפיסה המבצעית
בשני העשורים שלאחר קום המדינה הוטלו על צה"ל משימות לאומיות וחברתיות לצד אלה הביטחוניות. כיום צה"ל הוא קטר ההיי־טק של ישראל, ולפתחו מונחת משימה כבירה: שילוב החרדים בחברה הישראלית
בעבר ידעה ישראל כיצד לנצל לטובתה את המגוון האתני שחי על גבולותיה - זו הטענה העולה מהגיליון הראשון של כתב עת חדש לענייני אסטרטגיה: "בין הקטבים - סוגיות עכשוויות באמנות המערכה" בהוצאת מרכז דדו
כשעולה הצורך לפתור בעיות צבאיות־ביטחוניות, מתפתים מדינאים לעשות זאת באמצעות תקיפה־מנגד. האם אכן ניתן לפתור בעיות צבאיות רק בתקיפות־מנגד? דיון בסוגיה הזאת התקיים בכתב העת "פרמטרס" עוד לפני מבצע "צוק איתן"
מתי הופיעו הטיסנים לראשונה בארץ ישראל? מהם שורשיו התנ"כיים של המסוק, מדוע המילה מטס היא חידוש לשוני מהפכני, ובאילו מילים אחרות נאלצו הצנחנים להילחם לפני שהם התבססו בשפה העברית?
במוסדות החינוך היוקרתיים מכשירים את הבוגרים למצוינות, אולם מדובר במצוינות טכנית, שאינה אלא מיומנות גבוהה. לעומת זאת מנהיגים זקוקים למצוינות מסוג אחר לחלוטין - מצוינות הסתגלותית
המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו
לפי פקודות מטכ"ל לארבע מפקדות יש אחריות להפעלת מערך ההגמ"ר. התוצאה: מערך ההגמ"ר נופל בין הכיסאות. ההמלצה: להטיל על פיקוד העורף להיות הסמכות המקצועית והאחראי לבניין הכוח
שילוב נשים בדרג המסתער מבוסס על טיעונים חלקיים ומוכרים שמרביתם משאת נפש יותר משהם תקפים בנוגע לתחום הצבאי בכלל ולצה"ל בפרט תגובה למאמרם של תא"ל רחל טבת-ויזל וסא"ל אריאל ויינר "מסתערות למרות הכול" )מערכות 456)
הרובה והאקדח הם מילים שמצויות בתנ"ך, אך כמובן לא במשמעותן היום