חיילים במערכת הבריאות האזרחית: אירועי שגרה מול חירום

לנטייה הישראלית לעטוף חיילים בזמני חירום יש צדדים שיכולים להשפיע באופן שלילי על הטיפול הרפואי בהם. כאשר תחושות כלליות אלה בחברה זולגות לתוך בתי החולים ומשפיעות על הצוות הרפואי, ייתכן וזוהי נקודה המשפיעה גם על הקונטקסט הטיפולי של החיילים

שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה

צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20

האתיקה של בחירת רמטכ"ל

תהליך מינוי רמטכ"ל חייב להיערך באופן שיחזק את אמון הציבור בו. תהליך סדור וערכי מחזק את התחושה של האזרח שיש יסוד מוצק למחשבה שהרמטכ"ל פועל כראוי, במסגרת תפקידו. מרכיב מרכזי של ההליך הוא פעילות בהתאם לערכים המכוננים את האתיקה של שר הביטחון

השניות האתית של הדיון בהצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל

התפקוד השישי: הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה

נושא ההגנה על הכוח הוא תפקוד לכל דבר בשדה הקרב, ויש להוסיפו לחמשת התפקודים המוּכרים ולראות בו מרכיב קבוע בשיקולי הלחימה ובניין הכוח. ההגנה על הכוח, נוסף על ההיבט של שרידות הכוחות, היא מרכיב מהותי ביכולת כוחותינו לשמור על חופש הפעולה ולאפשר את התמרון

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.

איגרות