פיתוח מערכות שליטה ובקרה בחיל הים כמודל

השפעת המכללה לפיקוד טקטי על הקצונה וההכשרה בצה"ל

מנהיגות צבאית - הפיקוד הטקטי בעימות המוגבל ובלחימה אסימטרית

מספר התיאוריות העוסקות במנהיגות בכלל, ובמנהיגות צבאית בפרט, הוא רב מאוד. העניין מובן, במיוחד לאור העובדה שמדובר באחד התחומים המשפיעים ביותר על הניצחון ובאחד התחומים החמקמקים ביותר בטבע האנושי - היכולת לגרום לאנשים לבצע את רצונך. המאמר הזה, המופנה בעיקר לאנשים שהפיקוד הוא אומנותם, משתמש בשיטה הבדוקה ביותר להצלחה: "אין חכם כבעל ניסיון" - החכם לומד מניסיונם של האחרים ומיישמו

פולחן הטכנולוגיה בצה"ל - להחזיר את האיזון לבניין הכוח ביבשה

הנטייה ההולכת וגוברת לחפש פתרון קסם טכנולוגי לכל בעיה מבצעית פוגעת בפיתוח מענים מסוגים אחרים - הן בהיבט התפיסתי והן בהיבט של המשאבים. התוצאה היא בניין כוח בלתי מאוזן, המביא לאפקטיביות צבאית פחות מכפי שניתן להשיג בתנאים הקיימים

היחידה הטקטית ללחימה בעימות המוגבל

זה שנים רבות מתלבט צה"ל בסוגיה אם לבנות יחידות המותאמות לעימות המוגבל או להכשיר יחידות קיימות לעימות הזה. המאמר מגיע למסקנה שלא זו בלבד שיש צורך ביחידות מיוחדות לסוג הלחימה הזה, אלא שהן חייבות להיות גדודים עצמאיים, הנותנים לעצמם את מרבית השירותים שכיום מקבלים הגדודים הרגילים רק מהחטיבות ואף מהאוגדות

ישומיי הלייזר בשדה הקרב העתידי

רבים סבורים כי בעקבות האיומים האסטרטגיים על מדינת ישראל יש לפתח מערכות נשק מודרניות המבוססות על מערכות אלקטרו-אופטיות ועל קרני לייזר. במאמר זה הכותב סוקר יישומים ופיתוחים שונים של הלייזר ככלי נשק עתיר אנרגיה לשדה הקרב העתידי ומצביע על כיווני פיתוח אפשריים בעתיד

מודל פיתוח למג"ד גמיש מחשבתית

נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי

כיצד נעלמה ההתרעה למלחמה מתפיסת הביטחון של ישראל?

המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית

תורת הלחימה הרב־ממדית בצבא ארצות־הברית

צבא היבשה של ארצות־הברית רואה בעקרונות שמרכיבים את "מבצעי היבשה האחודים" את האופן שבו יילחם בעתיד הנראה לעין. מהפרסומים שנבחנו ניתן לראות שתהליך יישום התפיסה הרב־ממדית של צבא היבשה של ארצות־הברית התחיל בהתאמות תורתיות קטנות, ובעיקר בתחום האש. זאת משום ששינוי תפיסתי עמוק כל כך מצריך זמן

קרבות בכף היד - קרב הייסטינגס

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה