מציג עמוד 242 מתוך 3344 תוצאות
קוסובו שימשה כמעבדה לניסוי כלי נשק והוכיחה פעם נוספת את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב לא רק על מדינות עולם שלישי דוגמת יוגוסלביה - דבר שהוא מובן מאליו - אלא אף על בעלות בריתה המערביות. למשל, חילות האוויר האירופיים לא היו מסוגלים לבצע תקיפות במזג אוויר גרוע בלילה, ולבדם הם לא היו מסוגלים לנהל את המערכה האווירית
כחלק מתפיסת הפעלת הכוחות בשטחי יו"ש קיימת שורת הגבלות על השימוש בכוח, הנתפסות על ידי המפקדים כמחויבות המציאות. חשוב להבהיר הן בתוך הצבא והן כלפי היריב כי זו הגבלה מבחירה, ובעת הצורך לא תהיה לצה"ל שום בעיה להביא את מלוא כוחו לידי ביטוי
השילוב שבין "אומנות המלחמה", הקשורה לאישיותו האינטלקטואלית של הקצין, קריטי להישגיו בשדה הקרב. יש להשקיע בשניהם על בסיס הניסיון ההיסטורי שהצטבר לאורך אלפי שנים
שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)
הניווט, שלפני 20 שנה היה עדיין בבחינת אמנות שרבים התקשו בה, הפך הודות למערכת הניווט הלוויניות למדע מדויק, שכל אחד יכול להשתלט עליו, גם אם הוא לא "חיית שטח" ולא ממש מבין את ההבדל בין הר לגיא
מאז מלחמת יום הכיפורים הולך ומאבד צה"ל את מקומו המרכזי בחברה הישראלית. תרמו לכך לא רק המחדל של 1973 ומלחמות לא פופולריות דוגמת של"ג והאינתיפאדה, אלא גם שינויים עמוקים בערכיה ובראיית העולם של החברה הישראלית. כיום אנו נמצאים בעיצומו של גיבוש מחדש של אופי היחסים בין החברה בישראל לצבא שלה
בחינה מדוקדקת של המקורות על כיבושה של לוד במלחמת העצמאות מלמדת כי "טבח השבויים והאזרחים" במסגד הגדול בעיר לא היה ולא נברא
אתרים רבים מסקרים את האירועים בשטחים, וכאשר מדברים כיום על "המלחמה התקשורתית", צריך לזכור שהיא כבר אינה מתנהלת רק בטלוויזיה, אלא גם ברשת
