עשתונות 6: מרכיבי חוסן ארגוני כמפתח לרציפות תפקודית בצה"ל

הנבואה של ז'בוטינסקי

כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה

לימודי המשך למפקדים במילואים

הידע הצבאי גדל במהירת מסחררת, אך בהיעדר מסגרות הכשרה מתאימות עלולים המ"פים והמג"דים במילואים להישאר מאחור. ניתן להתגבר על הבעיה באמצעות מערך השתלמויות שיתרום להשכלת המפקדים ולא יכביד עליהם

אחדות באוויר

שבועון צבאי רוסי ממליץ שמערך אחד יופקד על הגנת האוויר והחלל וטוען שפיצולו לשני מערכים יחליש את שניהם

בשביל זה למדתי הנדסה?

עתודאים בוגרי הנדסה מביעים לעיתים אכזבה מכך שבצבא הם עוסקים באפיון מוצרים בעבור צה"ל ולא בפיתוחם. לאכזבה שלהם אין מקום: במסגרת עבודתם הם באים במגע עם בכירי התעשייה האזרחית וצוברים ניסיון עשיר ורב ערך

עם הגב לחומת מגן

מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך

ארבעה אבות ובכל זאת יתום

לפי פקודות מטכ"ל לארבע מפקדות יש אחריות להפעלת מערך ההגמ"ר. התוצאה: מערך ההגמ"ר נופל בין הכיסאות. ההמלצה: להטיל על פיקוד העורף להיות הסמכות המקצועית והאחראי לבניין הכוח

הכתובת הייתה על הקיר

כל הטכנולוגיות הצבאיות שהופעלו במלחמת העולם הראשונה היו מוכרות היטב שנים רבות לפני פרוץ המלחמה. אף על פי כן שום צבא מהצבאות שהשתתפו באותה המלחמה לא נערך לקראתן כיאות. המחיר: מיליוני קורבנות שווא

התגוננות מפני כטב"מים

במאמר שהתפרסם באחרונה בכתב עת של משרד ההגנה הרוסי מודים המחברים שמערך הנ"מ של רוסיה יתקשה לגלות ולהשמיד כטב"מים מערביים מתקדמים ומצביעים על כיווני פיתוח לפתרון הבעיה

הדינמיקה של מהפכות צבאיות