מציג עמוד 24 מתוך 602 תוצאות
פלוגה ג׳ 641 מימשה את אחריותה המקצועית במהלך קרב ההבקעה וגם אחריו, חרף נתוני פתיחה קשים מאוד. תחושת האחריות העזה שפיעמה באנשי הפלוגה היא שהובילה את לוחמיה לבצע משימות, הגם שהכוח היה מאומן פחות, מיומן פחות, מצויד פחות ופחות כשיר למשימות שהוטלו עליו
פעולות גדוד הסיור במלחמת יום הכיפורים הן דוגמה למצוינות טקטית. מנגד, סיפור המלחמה של הגדוד מציג גם את הבעייתיות בהפעלת כוחות סיור
חטיבת בני אור במבצע "צוק איתן": להתאמן, להילחם, ללמוד ולנצח/קובי סגל/ 2019, 240 עמודים מבצע "צוק איתן" החל ב־8 ביולי 2014 ונמשך 50 ימים עד 26 באוגוסט 2014. ב־17 ביולי נכנס צה"ל לפעולה קרקעית ברצועת עזה במגמה לאתר את המנהרות ההתקפיות ולהשמידן. במהלך הלחימה ניהלו חיילי צה"ל קרבות עזים עם המחבלים מחמאס. כבר במהלך המבצע, באוגוסט 2014, החליט חיל החינוך והנוער לאסוף עדויות של לוחמים שהשתתפו בקרבות לשם הפקת ערכות הדרכה בנושא מורשת קרב של צה"ל מן המבצע. ספר זה מונגש כחלק מהפעילות של "מערכות" בזירה הדיגיטלית, המאפשרת קריאה (חינמית) של ספרים שיצאו בהוצאתנו. לקריאת הספר לחצו על "דפדוף בגיליון". להורדה לחצו על ה־PDF.
הסיכויים של צבא גרמניה לנצח בסכסוכים צבאיים יישארו תלויים במידה רבה בעוצמה הקרבית של חיל הרגלים ובמוכנותו המבצעית
גם אם נניח שמערכת הביטחון תבצע לבסוף את עבודתה, חשובה הידיעה כי היא מעודדת את האזרחים לקחת חלק פעיל ויוזם בהגנה על חייהם, ולא הופכת אותם לאבן ריחיים על צווארה. פעילות אזרחית, נשיאה בעול ובמשימות השוטפות הנדרשות בחירום וכמובן עידוד נשיאת נשק (ברישיון וכחוק) – הם מכפילי עוצמה מהותיים לעוצמתה של המדינה
"תרומתו של מבצע 'תיבת נוח' להעלאת המודעוּת לפעילות בים האדום הייתה חשובה ואף מכריעה, ואילצה את חיל הים להפנות מבט לנתיב מים חשוב זה". במלאת שני עשורים לאחד המבצעים המורכבים והמפורסמים של חיל הים חוזר אליו מי שהיה מפקד המבצע, אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום
אם מכנסים את כל התובנות העולות מהגותו ומכתביו של בן־גוריון, ניתן להבין כי המבנה הייחודי של צה"ל הוא מלאכת מחשבת, הנגזרת ממחשבה אסטרטגית, ציונית ועמוקה. מאמר זה הוא הפרק הראשון בתפיסת בניין הכוח של צה"ל, שנכתבת בימים אלה ותפורסם בתוך הארגון, ומציג את יסודות בניין הכוח של צה״ל בראי תפיסת הביטחון הלאומי, מהקמתו ועד היום
מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.