לוחמת טילי קרקע-קרקע: האסטרטגיה ההתקפית והמענה ההגנתי

אף שהשימוש בנשק רקטי תלול מסלול אינו חדש, הולכת ונוצרת באמצעותו צורת לחימה חדשה ומאוד מסוכנת לישראל, שאותה יש להבין ומולה יש להיערך הן בהיבט ההתקפי והן בהיבט ההגנתי

תהליך בניין הכוח כתיאוריה מדעית - ואיך לצמצם את אפשרות הפרכתה במלחמה

תקפותה של כל תורת לחימה חדשה וינולותיו של כל אמצעי לחימה חדש הן בחזקת השערות - עד לרגע שבו מתקבלת ההחלטה לאמצם ולהטמיעם, במקרים רבים הם הופכים מאותו הרגע ואילך למוסכמות

מגזין סוף השבוע של מערכות - 21 באוגוסט 2025

סקירה על ספר חדש באנגלית שמתאר אתגרי פיקוד במלחמה ארוכה, והצורך של מפקדים בצה"ל לדלות תובנות ממנו / הפרק השלושה עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / שני עשורים לביצוע תוכנית ההתנתקות – על טכניקות לצמצום ולהפגת תופעות של לחץ ושחיקה בקרב מבצעיה / על מדוע ואיך עורכים קרבות, סימנים המגלים את מזימות האויב ואפילו קנטינות, בירה ויי"ש / מאמר (זמין גם בשמע) מאת אלוף יצחק שדה

תת־קרקע כממד לחימה, ומדוע נדרש להגדירו כך

בתום למעלה משנה של לחימה בכמה זירות, שבמהלכה צה"ל לא הצליח "לפצח" את ממד תת־הקרקע ובה בעת האויב הבין אפילו טוב יותר את הפוטנציאל שיש בו, אנו ניצבים בצומת היסטורי בכל הנוגע לעיסוק בנושא. אף שמדובר באותו חומר פיזיקלי, התת"ק הוא ממד נפרד מממד היבשה המחייב יצירת מעטה תודעתי ותפיסתי חדש

תוכן העניינים

מגזין סוף השבוע של מערכות - 12 בדצמבר 2024

פודקסט חדש על יחסי הכוחות בסוריה ביום שאחרי / במלאת שנה לנפילתו בקרב של אל"ם יצחק בן בשט (בנבה), מפקד החפ"ק של מח"ט גולני, בקרב בשג'אעיה – מאמר שכתב על מבצעים בעומק המערך הטקטי של האויב, והתפרסם לאחר מותו / מאמר מאת חיים לסקוב על האחריות כאחת מתכונות היסוד של מפקד / מאמר ישן שרלוונטי גם לימינו על התפוררות צבא לבנון והניסיונות לשקמו / ספר לשבת: 83 שנים למתקפה על פרל הרבור, והלקחים שאפשר לקחת לימינו

איפה היה הדור הצעיר בעזה ב־7 באוקטובר?

ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר יועץ מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, סוקר בריאיון ל"קול המערכות" את הדור הצעיר של עזה. מה היה חלקו במתקפה של 7 באוקטובר ולאן פניו בעתיד? האם יהווה הדור הזה הזדמנות לשינוי, כשיתחיל המהלך האסטרטגי של ישראל בניסיון לכונן סדר חדש בעזה?

ההגנה המרחבית ומלחמת "חרבות ברזל"

רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי

ההגנה המרחבית ומלחמת "חרבות ברזל"

רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי

הגזרה – הפינה הלשונית של מערכות – האבולוציה של החירום

היא ניזונה ממלחמות וקופאת בעיתות שלום – כבר אלפי שנים שהמילה חירום משתכללת ויוצרת ביטויים חדשים, משעת חירום ועד נחיתת חירום, ואפשר לנחש מדוע מאה השנים האחרונות הן תור הזהב שלה. מתי דוברי העברית לא השתמשו כלל במילה חירום? באיזו מלחמה נולד הצירוף מצב חירום? ואיפה מתועד שלב ביניים נדיר בתהליך הלידה של צירוף חדש?