היכן טעינו במלחמת יום הכיפורים הצעה לחשיבה אחרת

מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן

האיום הסובייטי על ישראל במלחמת יום הכיפורים

בשלבי הסיום של מלחמת יום הכיפורים, כשנראה היה שצבאות מצרים וסוריה עומדים בפני התמוטטות מוחלטת, ריכזה בריה"מ צי ענקי בים התיכון והעמידה בכוננות כמה דיוויזיות

התועלת שבכוח

אמל"ח וטכנולוגיה במלחמת קוסובו

קוסובו שימשה כמעבדה לניסוי כלי נשק והוכיחה פעם נוספת את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב לא רק על מדינות עולם שלישי דוגמת יוגוסלביה - דבר שהוא מובן מאליו - אלא אף על בעלות בריתה המערביות. למשל, חילות האוויר האירופיים לא היו מסוגלים לבצע תקיפות במזג אוויר גרוע בלילה, ולבדם הם לא היו מסוגלים לנהל את המערכה האווירית

תרומת המידור במצרים להפתעה במלחמת יום הכיפורים

רק צוות מצרי מצומצם ביותר עסק בהכנות למלחמה, בעוד שכל שאר גורמי השלטון נותרו ממודרים וניהלו חיי שגרה. זו אחת הסיבות המרכזיות להפתעה של מלחמת יום הכיפורים ולהישגים שהיו למצרים בתחילת המלחמה

בסבך הלבנון

סופה בשמי עיראק

מהעיתונות הצבאית

מתוך "הז'ורנל של מכון השרותים המלכותי המאוחד", לונדון, מאי 1939, מס 534

מהעיתונות הצבאית

מתוך: "ז'ורנל של מכון השירות המלכותי המאוחד" מספר 535, אוגוסט 1939

מהעיתונות הצבאית

מתוך: "ז'ורנל האינפנטריה - בטאון אגודת חיל הרגלים של ארצות הברית", וושינגטון, יולי 1939