מציג עמוד 24 מתוך 395 תוצאות
הרחבתה של זירת ההתמודדות החשאית בין ישראל לאיראן שהתנהלה עד כה במרחב היבשתי והאווירי גם למרחב הימי, מחייבת ראייה מרחיבה של אסטרטגיה ימית שתשלב את כל ארבעת התחומים של הביטחון הימי: העוצמה הימית, הסביבה הימית, הפיתוח הכלכלי והביטחון האנושי
ספר חדש יצא לאור - הכוכב והשבט מאת עמנואל נבון / מאמר חדש מאת פרופ' אייל זיסר על שובה של סוריה של בשאר אל־אסד לליגת הערבית / סדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום / מאמרו של תא"ל גיא חזות על החומה התודעתית בין מבצע "שומר החומות" (שהסתיים השבוע לפני שנתיים) ו"חומת מגן" / 23 שנים לנסיגה מלבנון: על המקרה שבו עמדת מחלקת הבקרה עמדה בסתירה לעמדת אמ"ן, ובמבחן התוצאה הוּכחה כנכונה / 73 שנים למותו של פילדמרשל א.פ. וייול, מחבר הספר החייל הטוב
מאמר חדש על התעמולה האסלאמית של אנצאר אללה (החות'ים) בתימן ומעבר לה / מאמר מהגיליון האחרון על השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי, ועל הצורך בגיבוש קואליציות במרחב / סיפור קצר על קצין נאצי, "מערכות" וספר גנוז / 81 שנים לקרב אורטונה: קרב שבו שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה / ספר על הפעם האחרונה שבה ישראל "התערבה" במלחמת האזרחים בסוריה / טכנולוגיות למידה, ענף מלו״פ, המכללות הצבאיות ו"מערכות" בקורס מתוקשב חדש – איך כותבים מאמר
ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן
ב־10 במרס 2023, לאחר נתק מאז 2016 ובעקבות מגעים שהחלו בראשית 2022, נחתם ההסכם לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן. באופן פרדוקסלי, ההסכם טומן יתרון כלשהו לישראל. וגם: איך משתלבות בו ארצות־הברית, סין ופקיסטאן
יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות
ספר זה מנסה לעמוד על החוקיות של העיר העתיקה המזרח־תיכונית הבנויה, המאורגנת ומתנהגת כמעוז מבוצר. מעוז זה כפוף לכללי בנייה, המושפעים מהטופוגרפיה, צנעת הפרט, הדת ומאפייני התרבות הערבית. העיר שכם, על רבדיה ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והחברתיים, יכולה לשמש מודל טיפוסי של עיר אסלאמית מזרח־תיכונית. הלחימה היום־יומית בשכם מהווה קרקע פורייה ללימוד מבצעי, בהקשר אופרטיבי כולל של לוחמה אורבנית בזירות המבצעים של צה"ל. מחקר משותף זה של פיקוד המרכז, אוגדת איו"ש, חטמ"ר שומרון והמעבדה התפיסתית, המתבסס על ניסיונם של מפקדים מהשטח, מעלה באופן בלתי אמצעי את האתגרים והפערים המבצעיים בלחימה בגרילה העירונית. המחקר תורם לפיתוח תפיסות מבצעיות ללחימה באויב המשתמש במרחבים האורבניים ובתווך התת־קרקעי. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
איך מחסלים את ראשי הטרור? בשנות השבעים ביירות הייתה אחת הבירות השוקקות במזרח התיכון. היא הייתה גם מקום מושבם של בכירי אש"ף. ארגון הטרור שהיה אחראי לרציחתם של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. במבצע אביב נעורים, יצאו כוחות צה"ל מסיירת מטכ"ל, הצנחנים והשייטת למבצע בלב ביירות כדי לסגור איתם חשבון. המבצע הוא פרי שיתוף פעולה יוצא דופן, יחסית לנהוג אז, בין צה"ל למוסד שסיפק את המידע על ראשי אש"ף בזכות וסכנת שהושתלה בבירת לבנון. על מהלך המבצע ושיתוף הפעולה בין הארגונים מספרים אבנר שור ואבירם הלוי, יוצאי סיירת מטכ"ל ומי שרואים את עצמם כהיסטוריונים שלה.
היחסים הביטחוניים עם הודו נמצאים במגמת עלייה מיום עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון. ואולם ישראל צריכה לראות בהודו לא רק מקור גדול ליצוא אמל"ח ישראלי – אלא שותפה אסטרטגית והדוגמה הבולטת והחשובה ביותר לצורך בחשיבה מחודשת על החשיבות של "הדרום הגלובלי"