"הלנצח תאכל חרב" - בין הטקטי והאסטרטגי

לטקטיקן ולאסטרטג יש מקום בעולם, ושניהם צריכים לבוא לידי ביטוי. אין האחד שלם ללא חברו ומתקיים ביניהם מתח ניגודי משלים

משפל לפסגה

הקשר בין אוטובוסים, טייסים ואנשי תקשוב

המצב הנוכחי שבו חיילי תקשוב מגיעים לשמ"פ ורודפים אחרי הטכנולוגיה הבאה מותיר אותם אנלוגיים בעולם דיגיטלי. הפיכתם ל"טייסי תקשוב", שעובדים עם ספר סד"פים כאשר הם מגיעים לטפל בתקלה, תייצר שפה משותפת לכולם ותהפוך את צה"ל לארגון לומד

מבצעים מוגבלים: הקשר בין דרישות הדרג המדיני ובין הישגי הדרג הצבאי

הצעה לגישה שונה מהגישה המקובלת בצה"ל לתיאור הקשר בין החשיבה וקבלת ההחלטות בדרג המדיני, ובין האופן שבו הדרג הצבאי המקצועי מתכנן ומבצע מבצעים צבאיים, בעיקר בהקשר המבצעים המוגבלים

הפתעות שאינן הפתעות: הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל"

כמו בהפתעת הנ“ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב“מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה

דברי ראש הממשלה, גב' גולדה מאיר ביום פרוץ המלחמה (6.10.1973)

עיון בספרו של אבנר יניב, פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל

מעבר בין בט"ש למלחמה — אתגר של זיהוי השינוי, הטמעו וביצועו

השפעות ההרתעה הגרעינית על מרחב הפעולה הצבאי - משבר קרגיל בין הודי לפקיסטן - 1999

מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני

היחסים הביטחוניים בין הודו לישראל – פוטנציאל לא ממומש

על ישראל להגדיר מחדש את האינטרסים האסטרטגיים שלה מול הודו, ולנסות לחשב מחדש את המסלול. חשוב לשמור על פרופיל גבוה ביחסים ולתעדף את הודו בתחומים שקשורים למכירה ופיתוח. מנגד חשוב שההודים ימשיכו להגדיר באופן ברור את המטרות המדיניות והביטחונית שלהם באוקיינוס ההודי ולבחון כיצד ישראל יכולה להקנות להם יתרון בכל הקשור להיבט הימי