מהו צבא אזרחים?

למאמר יש מטרה בתחום המושגי: להציב את החיץ המתבקש בין השיח הציבורי בישראל, שבו מכוּנה הצבא "צבא העם", ובין השיח האקדמי

יוזמות אזרחיות מודיעיניות במלחמת 7 באוקטובר

במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה

מודקאסט: שיבוש אזרחי, מודיעין צבאי - כיצד העידן הדיגיטלי עיצב את אמ"ן

מערכות המידע של אמ"ן עברו בעשורים האחרונים שינויים רבים ואימוץ של טכנולוגיות אזרחיות. לצד השיפור המשמעותי באיכות ובהיקף התוצרים, שינויים אלו גם ערערו מבנים של אחריות ובקרה. צחי דוידי ניתח את הקשר בין טכנולוגיה ובין מודיעין ותרבות ארגונית

IMEC: אתגרים והזדמנויות לישראל בעידן של תחרות גלובלית וחוסר יציבות אזורי

יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות

סקירה: האצת חדשנות צבאית - לקחים מסין ומישראל

יש שוני מובהק בין מדינות שונות בתרבות, בהיסטוריה, באיומים, ובמטרות האסטרטגיות. שוני זה משתקף בארגון ממסדי המו"פ שלהם ובאופן פעולתם. כדאי ללמוד מן הניסיון האמריקני המתמיד לעדכן ולשפר את מנגנוני המו"פ, כיצד לא לשקוט על השמרים ולבחון את המבנה, היעדים והתקציבים של מערכת המו"פ הצבאית בהשוואה למדינות אחרות ולתעשיות אזרחיות

חינוך לערכים אזרחיים בצה"ל

פני הקרב

מגזין סוף השבוע של מערכות - 27 ביולי 2023

מאמר חדש על אוסינט מופרט במלחמת רוסיה-אוקראינה, וכיצד הלקחים ממנו משתקפים בפעילות "בית וגן" בג'נין / הכישלון כערך מקדם יצירתיות בצה"ל / מה קורה כאשר גופים צבאיים כופים על גופים אזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, ואיך מגיבים אותם גופים לאחר שהמהלך נוחל כישלון? היאחזויות הנח"ל כמקרה בוחן / על תפיסות שגויות, הבנה לקויה של השינויים בסביבה האסטרטגית, יחסי צבא-ממשל, חשיבה קבוצתית וכמובן גרעין במשבר קרגיל – השבוע לפני 24 שנים / על מסוק ה־CH-53K כמכפיל כוח מבצעי

הלמידה המבצעית בחטיבת הנח"ל

"בכל המלחמות והמבצעים שהשתתפתי, מעולם לא ראיתי למידה מבצעית שיטתית כמו שנעשית עכשיו בכל הרמות - מרמת הפלוגה ועד לרמת החטיבה. הלמידה קורית בכל יום וגם אם יש קושי פיזי לאנשים להגיע היא מתבצעת בדרכים שונות, והלקחים עוברים הלאה". סא"ל אושיק אזולאי, קצין הלמידה של חטיבת הנח"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על מה מאפיין את החטיבה בלחימה הנוכחית ועל הלמידה המבצעית של החטיבה במלחמה

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה