שימור העוצמה במלחמה ברמה הטקטית
בצבא נפוץ השימוש במונח ”בניין הכוח" לתיאור הפעילות הלוגיסטית בעת לחימה שמיועדת לשימור הכוח. מהו ההבדל בין שימור הכוח לבניין הכוח ומהו הנזק הכרוך בשימוש לא נכון במושגים האלה?
מציג עמוד 234 מתוך 3782 תוצאות
בצבא נפוץ השימוש במונח ”בניין הכוח" לתיאור הפעילות הלוגיסטית בעת לחימה שמיועדת לשימור הכוח. מהו ההבדל בין שימור הכוח לבניין הכוח ומהו הנזק הכרוך בשימוש לא נכון במושגים האלה?
בגלל הנחות היסוד המוטעות שבהן דבק אמ״ן ב־1973 הוא כשל בהבנת המשמעות של היערכות צבאות ערב בשטח - היערכות שעליה היה לו מידע מקיף
מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו
למצור הממושך שבו נתונה ישראל יש השפעות מרחיקות לכת על הגיאוגרפיה היישובית שלה. בין היתר הוא אחראי להתרכזות האוכלוסייה במישור החוף ולהזנחת הפריפריה
סא"ל גיל נוחמוביץ מצביע על בעיות רבות שפוגעות בהתקדמות המקצועית של קציני מטה, אבל הפתרונות שהוא נותן לא תמיד ישימים | תגובה למאמר "האתגרים שבפיתוח קציני מטה", גיליון 447
מערכת מעיל רוח היא אמצעי להגנה על רק"ם מפני טילי נ"ט נושאי מטען חלול. לכאורה זהו נשק טקטי, אך למעשה צפויה להיות לו השפעה אסטרטגית: הוא ישנה לא רק את שדה הקרב, אלא גם את האופן שבו הקברניטים מקבלים החלטות
קצינים ונגדים אינם מיומנים בתפעול אקדחים, ולכן בוטלה הפקודה המחייבת אותם לשאת אותם. זהו פתרון קל - ושגוי - של הבעיה
על אופי המלחמות של היום נאמר ונכתב הרבה. על התפתחות זהותו המקצועית של צה"ל בתגובה אליהן נכתב הרבה פחות. בחקר הסוגיה הזאת - כך נראה - עדיין יש לעשות כברת דרך ארוכה
הלגיטימיות של הפעלת כוח תלויה באיכות של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ולא בספקולציות שונות על נושאים שאינם במסגרת המומחיות היחסית של הצבא. לגיטימציה צבאית היא בראש ובראשונה תוצר של מקצועיות צבאית
אם נתייחס ללחימה בהפרות הסדר כמו אל סוג של קרב הגנה, נשפר את מיומנות הצבא בשני מתארי הפעולה האלה