המלחמה שאינה נגמרת
ספרו של אילן בכר "זה מה שאני זוכר - עדות אישית על הלם קרב" הוא מסמך אנושי מדהים המאפשר לנו להציץ פנימה אל נימי נפשו של חייל שנפגעו שאינו נרתע לכתוב בכנות מרשימה על חולשותיו ועל צרכיו
21.02.2006
מציג עמוד 234 מתוך 3899 תוצאות
מערכות
מערכות
נאומי הניעה לעידוד רוח הלחימה - מהעת העתיקה ועד למלחמות ישראל
מאז ומעולם נהגו מנהיגים ומצביאים לשאת דברים בפני לוחמיהם בטרם יצאו לקרב. נאום מוצלח מאפשר לחזק את רוחם של החיילים, לנסוך בהם ביטחון ביכולתם ואמונה בצדקתה של המשימה ולהניע אותם ללחימה בשדה הקרב
21.12.2007
מערכות
פרשיות עסיסיות היו כבר ב-48
עיון בספרו של תא”ל (מיל’) צבי ענבר "מאזניים וחרב - יסודות המשפט הצבאי בישראל" מלמד כי רבות מהסוגיות שמערכת המשפט של צה"ל מתמודדת איתן בימים אלה עלו לדיון כבר לפני 60 שנה
21.11.2007
מערכות
הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג
היחידות של חטיבת הצנחנים הסדירה - חה"ן, סיור ועורב - פעלו במלחמת של"ג במתכונת של כוח גדודי ששימש רוב זמן כוח חוד חטיבתי ונשא בעיקר נטל הלחימה. המתכונת הזאת הוכיחה את עצמה ויש לשקול לאמצה בעיתות חירום
21.07.2007
מערכות
בשבי הטכנולגיה
בשל ההסתמכות המוחלטת על טכנולוגיה מודרנית איבדו הלוחמים והמפקדים רבות מכשירויות היסוד של המקצוע הצבאי כגון היכולת לנווט ללא GPS ולאסוף מודיעין באמצעות תצפית והרמת משקפת. ללא אימון הכוחות בכשירויות היסוד הם לא יוכלו לפעול בעת כשל של הטכנולוגיה
21.12.2008
מערכות
מי בעד אינדוקטרינציה?
מאמרו של סא“ל חנוך גוטליב “טוב למות בעד ארצנו“ (מערכות 419 ,יוני 2008 (קורא למעשה לחנך את חיילי צה“ל לפי השקפת העולם של מגזר מסוים באוכלוסייה. יש לפסול את הניסיון הזה מכול וכול
21.09.2008
מערכות
לוקחים אחריות
כשאומרים למישהו שעליו “לקחת אחריות”, משמעות הדבר בעברית המדוברת של היום שעליו להתפטר - לרוב בעקבות כישלון. אולם זוהי משמעות מאוד צרה של הביטוי “לקחת אחריות”, ולמעשה יש לו הרבה יותר משמעויות. באלה דן המאמר הזה
21.06.2008
מערכות
עתיד הרק"ם ביבשה - כיווני התפתחות טכנולוגיים
פריצות הדרך הטכנולוגיות כבר נעשו, וכניסה מסיבית של כלי רק"ם לא מאוישים לשדה הקרב היא בלתי נמנעת. המאמר מתווה דרך כיצד לעשות זאת באופן הדרגתי בלי לזעזע יתר על המידה את עולמם של בוני הכוח
21.02.2008
מערכות
חזבאללה והח'ותים ולקחים מן המלחמה בתימן
המערכה על ההגמוניה במזרח התיכון, דרך הפריזמה של הלחימה בתימן, עלולה לשאוב את ישראל פנימה, ללא רצונה. על ישראל לעקוב אחר ההתפתחויות כדי להקדים ולמגר ניסיונות של איראן ושל חזבאללה ליישם את הנלמד ברמת הגולן ובלבנון
21.08.2020
מערכות
מלחמת מנע: היעלמותה מסל הכלים הביטחוני והצורך בחזרתה
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם
22.12.2025