על הסוציולוגיה של הלוגיסטיקה בלחימה
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
מציג עמוד 232 מתוך 4591 תוצאות
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
למרות מאמרים וספרים רבים על קבלת החלטות רק מעט מאוד נכתב על יישומן. זאת אף שמחקרים מראים שפחות מ־%50 מההחלטות בצבא מיושמות. המאמר מציג ניסיון להסביר מדוע זה קורה וכיצד ניתן להגדיל את שיעור היישום
כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה
בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור
במה עדיף לבחור: בטכנולוגיה מהפכנית ובלתי מוכרת שיכולה לשנות את פני המערכה, אך יכולה גם לאכזב, או בטכנולוגיה מוכרת שאינה מבטיחה הרים וגבעות, אך גם חסינה יותר מפני אכזבות? ניתוח מעמיק מגלה שחסינות עדיפה על הבטחות לניסים ולנפלאות
מאחר שההגדרה של כושר גופני שנויה במחלוקת בין המומחים, אין זה מפליא שלכל צבא יש מבחנים משלו לקביעת הכושר הגופני של חייליו. מסקירה של המבחנים האלה עולה שיש מקום לעשות שינוי במבחן הכושר הסטנדרטי של צה״ל - מבחן בר־אור
מתיאור המערכה לכיבוש העי עולה בבירור שעקרונות המלחמה של יהושע לא היו הברקות רגעיות, אלא יישום של תורת מלחמה יסודית ושיטתית שהייתה מוטמעת במנהיגות הישראלית וכנראה הועברה מדור לדור
המושג הקלסי של הרתעה אינו רלוונטי למגוון של מצבי עימות. במאמר מוסברת הטענה הזאת ומוצעת גישה של "הרתעה מותאמת". לפיה יש לנתח את פסיכולוגיית היריב כדי לתפור בעבורו פתרון הרתעתי הולם ואפקטיבי
באמצעות שלושה מושגים - ”המיקוד המבצעי”, ”הערך הקרבי” ו”הערך האסטרטגי” - מסבירים המחברים מה יש לעשות כדי להפיק את המרב מהכוח הצבאי בעידן המלחמות החדשות
ערכי היסוד של צה"ל השתנו מאוד בשנים האחרונות והותירו חיילים ומפקדים נבוכים: למשל, כשמדברים על דבקות במשימה - לאיזו משימה מתכוונים בעצם? להשגת היעד הצבאי? למינימום נפגעים בצידנו ואצל האויב?