מציג עמוד 23 מתוך 408 תוצאות
החתירה למטב את יכולות הליבה של הלוחם, חשובות ככל שיהיו, לא תצליח לייצר את העליונות הנדרשת. ההסתכלות צריכה להיות רחבה על יכולות הלוחם והמסגרת מול מגבלותיהם, ופיתוח דרכי הנגשת מידע ויכולות בצורה אינטואיטיבית תוך שילוב יכולות טקטיות משולבות אוטונומיה
הממד האווירי בשדה הקרב המודרני התרחב, נעשה מיקרו־טקטי והתווסף לאיום התת־קרקע ולאיומים היבשתיים המסורתיים. רחפנים אזרחיים הממלאים את השמיים ברחבי העולם הפכו לכלי נשק אפקטיביים בידי ארגוני טרור וצבאות כאחד. באמצעות עקרונות פשוטים אפשר יהיה לשפר רבות את סיכויי השרידות של הכוחות בשטח
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: ספר חדש יצא לאור: לחשוב אסלאמית – בחינת השיח המוסלמי בן זמננו: הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים, מאת ד"ר שגיא פולקה/ מאמרו של אל"ם (מיל') בועז עמידרור על אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע / פודקסט עם אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על הגנה במבצעי לחימה שונים ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב / מאמרו של רס"ן אלעד ברטוב על מערכת ההגנה של "המדינה האסלאמית" במוצול וההשראה שיכולה לקחת חמאס ממנו / פודקסט עם ד"ר דוד דוכן על המורכבות של לוחמה בשטח בנוי / פודקסט עם אלוף (מיל') גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, על עקרונות הלש"ב ומה השתנה בתפיסה מאז 7 באוקטובר / ריאיון עם קשנ”ר לשעבר תא”ל אוהד נג'מה בעקבות פתיחת יחידת טנקים חדשה – "עוף החול" – על היות הטנק רלוונטי היום יותר מתמיד. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
כלב הוא פלטפורמה חכמה, בעלת יכולת הרחה יוצאת דופן המשולבת עם יכולת סריקה מהירה, אך הידע על מעטפת היכולות שלו מועט. למרות הניסיון לפתח את הרובוט העתידי שְידמה בצורה טובה את פעילות הכלב, רחוק היום שבו הרובוטים יחליפו את הכלבים בשדה הקרב
ספר חדש יצא לאור: לחבק את האויב – סיפורה של מנהלת שכנות טובה מאת אייל דרור / מערכות בשמע - 41 שנים למבצע "ערצב 19" / מאמר חדש על פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי / חזרה למלחמת פוקלנד / על חמ"ד ג', מיזם דימונה ומדינה בתוך מדינה / הרצאתה של ד"ר לירן ענתבי מכנס שדה הקרב העתידי
מאמר זה מבקש להציע היסטוריוגרפיה של ייצוגי הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית ימי המדינה ועד לעשור השני של המאה ה־21. המאמר בוחן את קשרי הגומלין שבין ההתרחשויות ההיסטוריות בישראל, התפתחות שיח הטראומה בעקבותיהן וייצוגו של הלם הקרב בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים. התפתחות זו מוגדרת באמצעות ארבע תקופות: תקופת ההשתקה, בין ראשית ימי המדינה ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הן החברה הישראלית והן המסך הישראלי הדחיקו את המצב הפוסט־טראומטי; תקופת ההכרה בהלם הקרב, שכללה גל סרטים שעסקו בהלם קרב, במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20; תקופת הפיצול, במהלך שנות ה־90, שבה הקולנוע העלילתי נמנע לחלוטין מעיסוק בהלם הקרב ואילו הקולנוע התיעודי ייצג את התופעה במספר סרטים; ותקופת הדומיננטיות של הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית המילניום, שבה הקולנוע העלילתי, התיעודי, והטלוויזיה, מוצפים בתכנים קולנועיים וטלוויזיוניים המציבים במרכזם את הלם הקרב