מציג עמוד 23 מתוך 345 תוצאות
הלקח ההיסטורי בנוגע להבדלים בניהול ייצור חנ''מ בין המדינות המפותחות ובין המצב בברית־המועצות בתקופה של שנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה שעברה, ממחיש כי המצב של תלות בחנ''מ זר מסוכן מבחינה אסטרטגית. על מקבלי ההחלטות לקבל אחריות לשינוי המצב, ולהחזיר את יכולת הייצור המקומית של החנ''מ
ברט לינדברג וז'אן קולברג, מדענים ממכון הסייבר של הצבא האמריקני בווסט־פוינט, שמים זרקור על נושא המציאות הרבודה בהקשר של קרב, וטוענים כי מדובר בתהליך ארוך שנמצא רק בשלבי הוכחת היתכנות וכי שימוש הטכנולוגיה בקרב עודנו מוטל בספק
ספר על קרבות השריון של מלחמת העולם השנייה שניתן ללמוד ממנו גם על המלחמה כיום. לחובבי הסוגה ולרוצים ללמוד על סיבות להצלחות ולכישלונות בשדה הקרב, ועל לימוד נכון ועל הסקת מסקנות שגויה
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
תוכניות מגירה בדמות אסטרטגיות היערכות לאומיות רשמיות אינן מהוות בהכרח ערובה להצלחה במניעת התפשטות מגפות, אולם ישראל צריכה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לשם כך עליה ללמוד ברמה התפיסתית מתוכניות המגירה השונות, ולשאוף לנהוג בסוגיות אלה כמותן, לפחות ברמת ההתכוננות ותרחישי ההיערכות
המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?
כאשר נוגעים בהרתעה בעידן הבינה המלאכותית, פעילות התכנון והפיתוח הנוכחית לא הקדישה תשומת לב לשאלה איך לטפל בפוטנציאל להסלמה הנובע מהטכנולוגיות החדשות. חשוב שמקבלי החלטות יתחילו לחשוב על סוגיות אלה לפני שהמערכות החדשות יופעלו בעימות
